כללי

לדברי מחברי המאמר, עששת נותרה המחלה הכרונית הנפוצה ביותר הפוגעת בילדים בארצות הברית. בסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומי נמצא כי בשנים 2015 ו-2016, יותר מ-50 אחוזים מילדי ארצות הברית בגילאי 6 עד 11 סבלו מעששת, רובם קיבלו טיפול משקם (88 אחוזים), במקרים רבים באמצעות אמלגם או חומרים מרוכבים של שרף. אמלגם נמצא בשימוש מוצלח בארצות

על פי מחברי המאמר, עששת דנטלית הינה אחת המחלות הלא מדבקות הכרוניות הנפוצות ביותר במיוחד בקרב בעלי צרכי בריאות בלתי מסופקים ובקרב ילדים עניים וילדים בני מיעוטים. לפי דיווחי משרד הבריאות האמריקאי משנת 2020, מעטים הילדים הקטנים אשר להם גישה מספיקה לטיפולי שיניים, ולכן נקראו מספקי טיפול רפואה לסייע בהפניות ובמניעה. עם זאת, לפי מכוני

לדברי מחברי המאמר, מחלת חניכיים כרונית כוללת מצבים מרובים ששכיחותם עולה עם הגיל. ככל שהאדם מבוגר יותר, ההוצאות הרפואיות שלו גבוהות יותר בקשר למחלות נפש, לחץ דם גבוה ומחלות החניכיים. הוצאות רפואיות אלו האמירו בהתמדה במהלך 12 השנים האחרונות, ועלו פי 38 עבור מחלות החניכיים ופי 29 עבור מחלות נפש, ומכאן שההוצאות הרפואיות הללו הופכות

לדברי מחברי המאמר, שיעורי ההישרדות של שתלים במתרפאים עם היסטוריה של מחלת חניכיים כרונית מתונה וחמורה הינם 98.4-88 אחוזים ו-100-92.8 אחוזים, בהתאמה. למרות שיעורי ההישרדות הגבוהים, מחלת החניכיים זוהתה כגורם סיכון לאובדן שתלים, אובדן העצם השולית והתפתחות של פרי-אימפלנטיטיס. שיעורי ההישרדות הגבוהים של שתלים בשילוב עם גורמים קליניים וסוציו-אקונומיים נוספים מובילים לעתים קרובות חלק מרופאי

על פי מחברי המאמר, למחלות החניכיים ישנו נטל כלכלי משמעותי. ההערכה היא, שהעלויות הישירות עבור הטיפול במחלות החניכיים הינן כ-3.5 מיליארד דולר והעלויות העקיפות הן של 150 מיליארד דולר עקב אובדן פרודוקטיביות. במהלך שני העשורים האחרונים נבדק הקשר בין השמנת יתר לבין מחלות חניכיים. מספר חוקרים דיווחו על קיומה של מגמת עלייה מקבילה הן בהשמנת

מחברי המאמר מציינים, כי קורקינטים חשמליים מהווים חלופה תחבורה חסכונית וידידותית לסביבה, אך מעוררים דאגה מהותית לגבי כמות הפציעות הנלוות לשימוש בהם. הקליטה המהירה של קורקינטים אלו בארצות הברית מאז 2017 והשקת שיתוף הנסיעות מתכתבת עם העלייה בדיווחים על פציעות קשורות, וברחבי העולם מתעוררת מגמה דומה. באוסטרליה, שם החלה תכנית שיתוף הנסיעות בשנת 2018, דווח

לדברי מחברי המאמר, אנדוקרדיטיס זיהומי (IE) הינה מחלה עם שכיחות שנתית משוערת של 10-3 מקרים ל-100,000 פרטים ומאופיינת על ידי תחלואה ותמותה גבוהים (כ-30 אחוזים במהלך שנת המעקב הראשונה). למרות ש-IE נחשב תהליך דלקתי מובהק, הרי שהפתופיזיולוגיה שלו מבוססת על פלישת חיידקים לאנדותל של הלב שנפגע בעבר על ידי טרשת של המסתמים, על ידי קדחת

מחברי המאמר מציינים כי עקירת שיניים, פשוטה או כירורגית, הינה הליך נפוץ בפרקטיקה הקלינית של הכירורגיה של הפה והלסת. סיבוכים שונים עשויים להתלוות להליך זה, הן בעת והן לאחר הניתוח, כאשר דימום הוא בין הסיבוכים הפוטנציאליים לאחר עקירה הדורש טיפול. אירוע זה יכול להיפתר באמצעים המוסטטיים קונבנציונליים (כלומר לחץ גזה או תפרים). עם זאת, שיטות

על פי מחברי המאמר, מתן אנטיביוטיקה לפני ניתוחי שתלים הינו בין הגורמים הביולוגיים שבהם ניתן לסייע בהפחתת שיעור הכשלים הכרוכים בטיפולי שתלים דנטליים. למתן אנטיביוטיקה יש גם תפקיד מניעתי וגם טיפולי בניהול מתרפאים הזקוקים לשתלים. כיום, האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר ברפואת שיניים היא אמוקסיצילין. כמו בכל שימוש באנטיביוטיקה, רופא השיניים צריך להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות

לדברי מחברי המאמר, הטיפול בשתלים דנטליים בליווי תותבות וטיפולים שיקומיים שונים, מציעים יתרונות רבים לבני אדם נטולי שיניים ובעלי משנן חלקי ומגיעים להישגים גבוהים במדדים האסתטיים והתפקודיים לאחר איבוד השיניים. למרות שהשתלת שיניים הינה בטוחה, צפויה, ונחשבת לנוהל מבוסס מחקרית, עם אחוזי הצלחה של למעלה מ-90 אחוזים, סיבוכים הנובעים מהתקנת שתלים נחשבים בין האתגרים הגדולים