רכישת כרסומת דנטלית צריכה להתבסס על התאמה לתמהיל העבודה האמיתי (חומרים ואינדיקציות), ולא על הבטחות כלליות של מהירות או “מיקרונים”. חשוב להעריך מראש את האקוסיסטם (פתוח/סגור), זמינות חומרים מאומתים, ועלויות תפעול ותחזוקה,כולל כיול, מתכלים וזמני השבתהת, כיוון שאלו קובעים את הדיוק וה-ROI בפועל. ספרות מדגישה שמערכות 5-ציר יכולות להגיע ל-trueness גבוה, אך התוצאה תלויה גם
הכרסומות הדנטליות של השנים 2024–2026 מתקדמות בעיקר דרך שדרוגי תהליך: מעבר רחב ל־5 צירים, יחידות רב־מצביות (יבש/רטוב/גריינדינג), וכלים דיגיטליים שמייצבים את הייצור ומקטינים תקלות והשבתות. במקביל, עדכוני CAM וקושחה הופכים לגורם מכריע לא פחות מהמכונה עצמה, משום שהם משפרים אסטרטגיות כרסום, התאמה וחיסכון בזמן ובחומר. לצד היתרונות, הספרות מזכירה שדיוק גבוה נשען גם על כיול
יוניט טיפולי הוא מוקד הפעילות במרפאת השיניים – סביבו נבנית הארגונומיה של הצוות, דרכו מנהלים את הזרימה הדיגיטלית של הטיפול, והוא משפיע באופן ישיר על בטיחות המטופלים והצוות. העשור האחרון הביא עימו שינוי מהותי בתפיסת העיצוב של יוניטים דנטליים: ממערכות מכניות יחסית למערכות חכמות, מקושרות, אוטומטיות ומותאמות אישית. לקראת 2026, יוניטים חדשים משלבים הנדסה מדויקת,
למרות ההתקדמות המרשימה של חיישני CMOS ו־CCD, מערכות הדמיה המבוססות על פלטות פוספור (Photostimulable Phosphor — PSP) ממשיכות לתפוס מקום משמעותי במרפאות שיניים רבות. היתרון המרכזי שלהן הוא השילוב בין איכות דימות גבוהה וגמישות תפעולית לבין נוחות רבה יותר עבור מטופלים. בשנת 2026 טכנולוגיה זו אינה נחשבת “שלב ביניים”, אלא פתרון דיגיטלי חיוני, במיוחד במרפאות
בעבודה הדיגיטלית של השנים האחרונות – סריקה, תכנון ממוחשב, כרסום והדפסה – אנו מדברים הרבה על סורקים, תוכנות ותהליכי עבודה, אבל לעיתים שוכחים את חומר הגלם שמחזיק את כל העסק: דיסק הטיטניום במכונת הכרסום. ממנו נוצרים הכתרים, הגשרים, המבנים על גבי שתלים, התותבות ההיברידיות והסדים הכירורגיים. הבחירה בדיסק מסוים איננה החלטה טכנית בלבד, אלא החלטה
דימות CBCT עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון והפך לכלי חובה באבחון ובתכנון טיפולי בתחומים רבים ברפואת השיניים – ממקצועות האנדודונטיה והאורתודונטיה, דרך תכנון שתלים ועד הדרכה והדמיה כירורגית. כניסה לשנת 2026 מתאפיינת בשלושה קווי התקדמות משמעותיים: הפחתת מינון קרינה, שילוב מעמיק של בינה מלאכותית ושילוב מלא בזרימות עבודה דיגיטליות המערבות AR/VR, מודלים תלת־ממדיים והדפסת
העשור האחרון הביא עמו שינוי עמוק במרפאות שיניים ברחבי העולם, עם חדירתן של טכנולוגיות דיגיטליות המאפשרות תכנון, ייצור והוצאה לפועל של טיפולים ברמת דיוק גבוהה וביעילות תפעולית משופרת. הדפסת תלת־ממד (3D printing) תופסת כיום מקום מרכזי בתוך מהפכה זו, וכבר אינה נתפסת כתוספת טכנולוגית אלא כמרכיב מובנה של פרוטוקולים קליניים. לצד תרומתה לשיפור איכות הטיפול,
עידן הרפואה הדיגיטלית בסטומטולוגיה הביא עמו מהפכה בשיטות השחזור המשמרות. הדפסה תלת-ממדית ליד כיסא המטופל (Chairside 3D Printing) של שחזורי Inlay ו-Onlay מהווה את הדור הבא בטיפולי שיניים עצירים, המאפשר השלמת שחזור קבוע בפגישה אחת. טכנולוגיה זו משלבת סריקה תוך-פנית, תכנון ממוחשב והדפסה תלת-ממדית ישירה במרפאה, תוך מתן שליטה מלאה על תהליך הייצור ואיכות התוצר
שילוב הבינה המלאכותית ברפואת השיניים המונעת ובניהול המרפאה הפך את 2025 לשנה שבה מודלים חישוביים אינם רק כלי עזר, אלא חלק מתשתית העבודה היומיומית. AI מאפשר לראשונה יצירת פרופילי סיכון אישיים, ניטור התנהגות ביתית, חיזוי התקדמות מחלות וניהול תפעולי מלא של המרפאה, תוך סנכרון בין המידע הקליני לבין המידע הלוגיסטי. בתחום רפואת השיניים המונעת, AI
טכנולוגיית הלייזר ברפואת שיניים עברה התפתחות משמעותית בעשורים האחרונים, אך הדור החדש של לייזרי דו-תחמוצת הפחמן באורך גל 9.3 מיקרומטר מציע פריצת דרך אמיתית בטיפול ברקמות קשות של השן. בניגוד ללייזרי דו-תחמוצת הפחמן המסורתיים באורך גל 10.6 מיקרומטר, הלייזר החדש מאפשר עיבוד מדויק יותר של רקמת השן תוך הפחתה דרסטית בנזק התרמי ובצורך בהרדמה, ובכך
