ביו-קרמיקה על בסיס סיליקט סידן חוללו מהפכה בטיפול אנדודונטי בזכות תכונות הביו-תאימות, הביו-אקטיביות ויכולת האיטום המעולות שלהם. Mineral Trioxide Aggregate (MTA) נותר החומר הביו-קרמי הנפוץ ביותר ונחשב לתקן הזהב באנדודונטיה, אך חומרים חדשים כמו Biodentine, EndoSequence, BioAggregate ותערובות מועשרות סידן (CEM) מציעים שיפורים משמעותיים בתכונות מסוימות. חומרים אלו שינו באופן יסודי את הפרוגנוזה של מקרים
טומוגרפיה ממוחשבת בקרן חרוטית (CBCT) מהווה מהפכה בדימות אנדודונטית, ומציעה יכולת ניווט אנטומי תלת-ממדי מדויק במישורים הוולומטריים השונים - סגיטלי, קורונלי ואקסיאלי. טכנולוגיה זו מתגברת על מגבלות רבות של רדיוגרפיה קונבנציונלית ומתרגמת לדיוק רב בזיהוי פתולוגיות ומצבים אנדודונטיים. התיאור המדויק של רקמות השיניים והפריאפיקליות ושל מערכת תעלת השורש חיוני לאבחון, תכנון טיפול ומעקב באנדודונטיה. יישום
האנדודונטיה הרגנרטיבית מייצגת שינוי פרדיגמה בגישה לטיפול בשיניים עם נמק עיסת שיניים, במיוחד בשיניים לא בוגרות. בניגוד לטיפול אנדודונטי מסורתי המסתמך על חומרים אינרטיים לשימור המבנה, טכניקות רגנרטיביות מכוונות לשיקום ביולוגי של קומפלקס העיסה-דנטין והחזרת החיוניות לשיניים שאינן חיוניות. טיפול שורש מסורתי ואפקסיפיקציה, למרות שהם יעילים בשליטה בזיהום ושימור שיניים,
טכנולוגיית הלייזר בכוח נמוך (LLLT) מהווה כיום כלי מתקדם לביוסטימולציה ברפואת שיניים. מחקר זה סוקר את המנגנונים הביולוגיים והיעילות הקלינית של שימוש בלייזר לשיפור ריפוי רקמות לאחר הליכים כירורגיים. התוצאות מצביעות על יעילות מוכחת בזירוז ריפוי רקמות, הפחתת כאב ודלקת, ושיפור תוצאות קליניות. אורכי גל אופטימליים נמצאים בטווח של 660-830 ננומטר בעוצמה של 50-200 מילי-וואט.
טיפולי שורש נשענים על שלושה אדנים: עיבוד מכני, חיטוי כימי ואטימה הרמטית. למרות שיפורים משמעותיים במכשור ובתמיסות שטיפה, המבנה המורכב של מערכת התעלות, האיסטמוסים והדליקות הצדדיות מקשה על השגת דה-קונטמינציה מלאה. בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות לייזר ייעודיות לאנדודונטיה כמרכיב משלים לפרוטוקולים המסורתיים, עם פוטנציאל לשפר את ניקוי התעלה, פירוק הביו-פילם והפחתת העומס המיקרוביאלי—אך גם עם
טיפולי שורש מהווים חלק מרכזי ברפואת שיניים השמרנית, עם שיעור הצלחה של 86-98% במחקרים עדכניים. עם זאת, כשלונות טיפוליים עדיין מהווים אתגר קליני משמעותי המצריך הבנה מעמיקה של הגורמים לכשל, זיהוי מוקדם של סימני האזהרה, ויישום אסטרטגיות מניעה יעילות. מאמר זה סוקר את הגורמים העיקריים לכשלונות בטיפולי שורש, המשגים הטיפוליים הנפוצים, והאסטרטגיות הקליניות למניעתם ולטיפול
טיפולי שורש הם פרוצדורה דנטלית נפוצה שמטרתה לשמר שיניים עם זיהומים או נזק למוך השן. הצלחת טיפול שורש נמדדת לרוב על פי הישרדות השן לאורך זמן, תוך מניעת כאב, זיהומים וסיבוכים נוספים. מאמר זה סוקר את הגורמים המשפיעים על הישרדות טיפולי שורש, מחקרים עדכניים בתחום והשוואה בין גישות טיפול שונות. טיפול שורש כולל הסרת
מחברי המאמר מציינים, כי טיפול במוך שן חיה (VPT) הינו שיטה עכשווית לטיפול בשיניים קבועות חיות עם עששת עמוקה. בתמיכת ארגונים דנטליים אנדודונטיים וארגונים דנטליים לילדים, הפופולריות שלו גדלה בשל אחוזי ההצלחה הגבוהים, היכולת לשמר את החיות והתפקוד של השיניים, הטכניקה הפשוטה, זמן הכיסא המופחת ועלות-התועלת. בשילוב עם המטרה הסופית של טיפוח חווית שיניים חיובית
חברי המאמר מציינים כי טיפול אנדודנטי בשיניים נשירות מציב יותר אתגרים מאשר בשיניים קבועות, בשל המורכבות האנטומית של מערכות תעלת השורש שלהן, קרבתן לשן הקבועה המתפתחת, גודלו הקטן יותר של הפה של הילד והקושי בניהול ההתנהגות של הילדים. המורפולוגיה הסבוכה של מערכת תעלות השורש בשיניים הנשירות מסבכת את השגת הניקוי היסודי באמצעות מכשור ידני והשטיפה
מחברי המאמר מציינים, כי בשיניים עם דלקת מוך בלתי הפיכה, פלישת החיידקים מוגבלת רק לחלק הכותרתי של השן, עם היעדר דלקת במוך של השורשים. התובנות המתפתחות בביולוגיה של מוך השן הובילו להבנה טובה יותר של תהליך המחלה וטיפול של פולפוטומי בדלקת בלתי הפיכה של מוך השן בשיניים קבועות בוגרות משמש כאלטרנטיבה פוטנציאלית לטיפול שורש.
