מחברי המאמר מציינים, כי קיימים דווחים תדירים לגבי אלרגיה לפניצילין (PCN), כאשר כ-10 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית טוענים לתגובה אלרגית לאנטיביוטיקה זו. עם זאת, השכיחות האמיתית של אלרגיה לפניצילין קרובה יותר ל-1 אחוז. ההבדל בין השכיחות האמיתית לבין השכיחות המדווחת מדגיש את הבעיה שחלק מהמתרפאים מתויגים בצורה שגויה כאלרגים לפניצילין, וזהו מצב התורם לאתגרים בפרקטיקה
מחברי המאמר מציינים, כי הערך של צילומים דנטליים לקבלת החלטות בתחום בריאות הפה חייב להיות מאוזן עם בטיחות הקרינה, על מנת למזער את חשיפת המתרפאים ואת הסיכון התעסוקתי של ספקי שירותי בריאות הפה. בשנת 2012, האיגוד הדנטלי האמריקאיADA) ) ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציאו פרסום בשם "המלצות לגבי בדיקות של רדיוגרפיה דנטלית: לבחירת המתרפאים
לדברי מחברי המאמר, בקרב מתרפאים רבים הימנעות מטיפולי שיניים נקשרת עם פחד וחרדה מרופאי השיניים ומובילה להידרדרות במצב בריאות הפה שלהם. במקרים חמורים של חרדה דנטלית, היחסים בין רופא השיניים לבין המתרפא עלולים להיפגע ולעיתים להוביל לאבחון שגוי של חרדה מכאב, שעלולה לגרום למתן טיפול שגוי. הכלי התקני והמאומת למדידת חרדה דנטלית ידוע בשם ה-Modified
מחברי המאמר מציינים כי על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלות לא מדבקות (NCD) מהוות גורמי מוות עיקריים בכל העולם וכי תזונה לא בריאה הינה גורם סיכון התנהגותי ל-NCD, כולל צריכת מזון ומשקאות עם צפיפות אנרגיה גבוהה וחומרי הזנה נמוכים. ב-2015 פרסם הארגון המלצות להגבלת צריכת הסוכרים החופשיים לפחות מחמישה אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית
מחברי המאמר מציינים, כי לבני אדם החיים עם דמנציה יש בריאות פה ירודה יותר מאלה ללא דמנציה, ורבים חווים כאב אורופציאלי, אשר עשוי להיות אתגר לזיהוי בידי המטפלים. למעלה מ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם דמנציה, מה שהופך אותה לגורם מוביל לנכות בקרב מבוגרים. ההערכה היא כי מעל 150 מיליון בני אדם יסבלו
מחברי המאמר מציינים, כי טיפול אורלי קבוע הינו הכרחי על מנת לשמור על בריאות איברי הפה, במיוחד בקבוצות הסיכון של ילדים ובני אדם מבוגרים שאינם יכולים לנהל את הטיפול באופן עצמאי. בתחילת החיים לא ניתן לבצע את פעולות ההיגיינה הנדרשות באופן עצמאי, אך שיטות דידקטיות שונות בקרב ילדים והורים מאפשרות לילדים ללמוד דרכי ניקוי עצמאיות.
מחברי המאמר מציינים, כי הפלרת מים מתאימה את רמת יון הפלואוריד ל-1-0.5 ppm (חלקים למיליון) במערכות מים קהילתיות ברחבי העולם, במטרה לשפר את בריאות השיניים של האוכלוסיה. לחשיפה לפלואוריד בעשורים האחרונים היה תפקיד משמעותי בשיפור בריאות השיניים ומטרת הוספת הפלואוריד למי השתייה הינה לשם חשיפה מתמשכת לפלואור. מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, מדינות רבות
מחברי המאמר מציינים, כי במהלך ההיריון ישנה עלייה בתגובה הדלקתית של רקמות החניכיים לביופילם של הרובד הדנטלי עקב רמות גבוהות של הורמונים סטרואידים. למרות שהשינויים ההורמונליים המתרחשים בזמן ההיריון נעלמים לאחר הלידה, רקמות החניכיים נוטות לעתים קרובות לא לחזור למצבן שלפני ההיריון מייד והדלקת בפה עשויה להימשך עד 3 חודשים לאחר הלידה. ניתן להתייחס לתגובה
לדברי מחברי המאמר, חרדה ופחד דנטליים בקרב ילדים נגרמים על ידי מספר גורמים ובמחקרים קודמים נמצא כי הם מוגברים בקרב ילדים בגיל צעיר ובקרב נשים. גם מבנה המשפחה ונוכחות אחים הינם גורמים חשובים בהתפתחות חרדה ופחד דנטלי של ילדים. בנוסף לכך, מצבים אלו בילדות נמצאו קשורים לשכיחות גבוהה יותר של עששת, כאבי שיניים והצורך בעקירות
לדברי מחברי המאמר, צפוי שעד שנת 2050 יהיו יותר מ-10 מיליון בני אדם בגיל 80 ומעלה לפחות בשש מדינות, אשר יהוו 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם. לצמיחה כזו יהיו השלכות ישירות על הסיוע הסוציאלי ושירותי הבריאות לאוכלוסייה הגריאטרית, הקשורות עם קשיים מובנים של טיפול ותשומת לב למבוגרים על ידי בני המשפחה, שבסופו של דבר מפנים אותם
