שתלים

הצלחתן של השתלות שיניים לאורך זמן היא גורם מכריע בהחלטות קליניות של רופאי שיניים. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של הנתונים הקיימים בנוגע להצלחת השתלות שיניים בטווח הארוך, תוך ניתוח מחקרים עם מעקב של עד 20 שנים. המאמר דן בגורמים המשפיעים על שרידות השתלים, סיבוכים אפשריים, ושיקולים קליניים לשימור ארוך טווח. מבוא  השתלות שיניים הפכו

מוקוזיטיס סביב שתלים דנטליים (peri-implant mucositis) היא תופעה דלקתית המשפיעה על הרקמות הרכות סביב השתל. היא נחשבת לשלב מוקדם של מחלת פרי-אימפלנטיטיס (peri-implantitis) ועלולה להוביל לאובדן השתל אם אינה מטופלת בזמן. מטרת מאמר זה היא לסקור את היתרונות של שימוש בלייזר ER:YAG בטיפול במוקוזיטיס סביב שתלים. הפתופיזיולוגיה של מוקוזיטיס סביב שתלים מוקוזיטיס סביב שתלים נגרמת

הצורך בדיוק בהשתלת שיניים השתלות שיניים הפכו לאופציה שיקומית נפוצה עבור מטופלים עם חסר שיניים. למרות שהטיפול נחשב לבטוח ויעיל, אחד האתגרים המרכזיים בהשתלה הוא מיקום מדויק של השתלים. טעויות במיקום השתל עלולות להוביל לסיבוכים כגון פגיעה במבנים אנטומיים קרובים (כגון עצב המנדיבולה או הסינוסים), עיוות בתוצאה האסתטית, או בעיות בתפקוד הפה. בלסתות מחוסרות שיניים,

לדברי מחברי המאמר, עמידות לאנטיביוטיקה הפכה לבעיה עולמית בבריאות הציבור, אשר גדלה בעשורים האחרונים ונובעת משימוש יתר ושימוש לרעה באנטיביוטיקה הגורמים לבחירה, להופעה ולהתפשטות של חיידקים עמידים לתרופות. למצב זה יש השלכות חמורות על בריאות בני האדם ובעלי החיים, שכן הוא מפחית את יעילות האנטיביוטיקה בטיפול בזיהומים ומגביר את הסיכון לסיבוכים ובמקרים מסוימים מוות. על

מחברי המאמר מציינים כי קיום שיניים טבעיות הינו קריטי לשם ביצוע פונקציות יומיומיות חשובות, כגון לעיסת מזונות המועילים לשמירה על דיאטה בריאה. השיניים חשובות גם לרווחה ולאיכות החיים, גם בגיל מבוגר. אובדן שיניים מייצג בדרך כלל את השלב הסופי של מחלות הפה שלא טופלו והתקדמו לשלב הדורש עקירה. מצב בריאות הפה המצטבר לאורך זמן עלול

לדברי מחברי המאמר, הוכח כי אמצעי טיפול תומכים הינם חיוניים להבטחת יציבות החניכיים לטווח הארוך ומניעת אובדן שיניים. כמו כן, טיפול תחזוקה מותאם סביב השתל בהתאם לפרופיל הסיכון של המתרפא הוכח כמועיל לשם מניעת פרי-אימפלנטיטיס. נתונים ארוכי טווח הוכיחו כי מתרפאים אשר אינם מקפידים על קבלת טיפולי תחזוקה לשם מניעה לאחר התקנת השתל נחשפו לשיעור

מחברי המאמר מציינים כי החדרת שתלים מיידית (IIP) והשתלה מוקדמת (EIP) הינן גישות טיפול נפוצות להחלפת שן חסרה באזור האסתטי. IIP היא הגישה המהירה ביותר בה נדרש רק ניתוח אחד ובנוסף ניתן בגישה זו להתקין כתר ביום ניתוח ההשתלה או זמן קצר לאחר מכן, בתנאי שהושגה יציבות ראשונית מספקת של השתל. שיקום מיידי הפך לחלק

מחברי המאמר מציינים, כי מספר המתרפאים הנהנים מטיפול שתלים הולך וגדל, הודות להתקדמות בטכניקות האוגמנטציה ופני השטח של השתלים. החדרה מוצלחת ואינטגרציה של שתלים בפה אפשריים כיום גם בנוכחות פגמים מקומיים בעצמות, מה שמפחית את המשמעות של התוויות נגד הקשורות למורפולוגיה של העצם. שחזורים הנתמכים באמצעות שתלים אורליים משמשים יותר ויותר להחלפת שיניים חסרות, וזהו

לדברי מחברי המאמר, קיים שימוש נרחב בתותבות הנתמכות בשתלים לשיקום קשת שלמה בקרב מתרפאים עם חסר שיניים מלא. פרוצדורות שיקום כירורגיות מונחות עשויות להפחית את השכיחות של סיבוכים מכניים ולהבטיח הצלחה ארוכת טווח של תותבת נתמכת בשתלים בקשת מלאה. עם זאת, בשל נפח עצם לא מספיק והיעדר נקודות ציון אנטומיות מוגדרות היטב, הסטייה בניתוח השתלה

לדברי מחברי המאמר, טיפול משקם באזור חסר שיניים בקצה הלסת, כולל תותבות קבועות נתמכות בשתלים (FISPs) ותותבות חלקיות נשלפות (RPDs) המשמשים לשיקום תפקוד הפה, להפחתת עומס הסגר על השיניים הנותרות ומניעת אובדן של שן נוספת. מחקרים קודמים התמקדו בשיעורי ההישרדות של שאר השיניים הסמוכות לאזור מחוסר השיניים ב-FISPs, ומחקר אחד כזה הראה ששיעור ההישרדות של