שתלים

זיהומים סביב שתלים דנטליים, הכוללים דלקת רירית סביב שתל (Peri-Implant Mucositis) ופרי-אימפלנטיטיס (Peri-Implantitis), מהווים גורם מרכזי לכשל שתלים, עם שכיחות של 10%-20% לפרי-אימפלנטיטיס בקרב מטופלים. זיהומים אלו נגרמים על ידי ביופילם חיידקי דומה לזה של פריודונטיטיס, אך מאופיינים בהתקדמות מהירה יותר בשל היעדר רצועת חניכיים מגנה סביב השתל. מאמר זה סוקר גישות טיפוליות מסורתיות ומתקדמות לזיהומים סביב שתלים דנטליים,

השתלה מחדש של שיניים קבועות שנעקרו היא פרוצדורה דנטלית מורכבת המיועדת לשמר את השן ואת תפקודה לאחר טראומה. ההצלחה של ההשתלה תלויה במספר גורמים, כולל זמן החשיפה מחוץ לחלל הפה, אחסון השן ושלמות רצועת החניכיים (Periodontal Ligament - PDL). זיהום משני מהווה סיבוך משמעותי העלול להוביל לכישלון ההשתלה, ולכן השימוש באנטיביוטיקה נחשב לעיתים כחלק מהפרוטוקול

שחזורים על בסיס שתלים דנטליים מהווים חלק מרכזי בשיקום הפה המודרני. אחד ההיבטים הקריטיים בקביעת הצלחת הטיפול הוא אופן חיבור הכתר לשתל, כאשר שתי האפשרויות העיקריות הן חיבור באמצעות צמנט או בורג. מאמר זה מספק סקירה מקיפה על היתרונות, החסרונות וההשלכות הקליניות של שתי השיטות, תוך התמקדות בשחזורים על גבי שתלי זרקוניה בודדים. שתלי

הצלחתן של השתלות שיניים לאורך זמן היא גורם מכריע בהחלטות קליניות של רופאי שיניים. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של הנתונים הקיימים בנוגע להצלחת השתלות שיניים בטווח הארוך, תוך ניתוח מחקרים עם מעקב של עד 20 שנים. המאמר דן בגורמים המשפיעים על שרידות השתלים, סיבוכים אפשריים, ושיקולים קליניים לשימור ארוך טווח. מבוא  השתלות שיניים הפכו

מוקוזיטיס סביב שתלים דנטליים (peri-implant mucositis) היא תופעה דלקתית המשפיעה על הרקמות הרכות סביב השתל. היא נחשבת לשלב מוקדם של מחלת פרי-אימפלנטיטיס (peri-implantitis) ועלולה להוביל לאובדן השתל אם אינה מטופלת בזמן. מטרת מאמר זה היא לסקור את היתרונות של שימוש בלייזר ER:YAG בטיפול במוקוזיטיס סביב שתלים. הפתופיזיולוגיה של מוקוזיטיס סביב שתלים מוקוזיטיס סביב שתלים נגרמת

הצורך בדיוק בהשתלת שיניים השתלות שיניים הפכו לאופציה שיקומית נפוצה עבור מטופלים עם חסר שיניים. למרות שהטיפול נחשב לבטוח ויעיל, אחד האתגרים המרכזיים בהשתלה הוא מיקום מדויק של השתלים. טעויות במיקום השתל עלולות להוביל לסיבוכים כגון פגיעה במבנים אנטומיים קרובים (כגון עצב המנדיבולה או הסינוסים), עיוות בתוצאה האסתטית, או בעיות בתפקוד הפה. בלסתות מחוסרות שיניים,

לדברי מחברי המאמר, עמידות לאנטיביוטיקה הפכה לבעיה עולמית בבריאות הציבור, אשר גדלה בעשורים האחרונים ונובעת משימוש יתר ושימוש לרעה באנטיביוטיקה הגורמים לבחירה, להופעה ולהתפשטות של חיידקים עמידים לתרופות. למצב זה יש השלכות חמורות על בריאות בני האדם ובעלי החיים, שכן הוא מפחית את יעילות האנטיביוטיקה בטיפול בזיהומים ומגביר את הסיכון לסיבוכים ובמקרים מסוימים מוות. על

מחברי המאמר מציינים כי קיום שיניים טבעיות הינו קריטי לשם ביצוע פונקציות יומיומיות חשובות, כגון לעיסת מזונות המועילים לשמירה על דיאטה בריאה. השיניים חשובות גם לרווחה ולאיכות החיים, גם בגיל מבוגר. אובדן שיניים מייצג בדרך כלל את השלב הסופי של מחלות הפה שלא טופלו והתקדמו לשלב הדורש עקירה. מצב בריאות הפה המצטבר לאורך זמן עלול

לדברי מחברי המאמר, הוכח כי אמצעי טיפול תומכים הינם חיוניים להבטחת יציבות החניכיים לטווח הארוך ומניעת אובדן שיניים. כמו כן, טיפול תחזוקה מותאם סביב השתל בהתאם לפרופיל הסיכון של המתרפא הוכח כמועיל לשם מניעת פרי-אימפלנטיטיס. נתונים ארוכי טווח הוכיחו כי מתרפאים אשר אינם מקפידים על קבלת טיפולי תחזוקה לשם מניעה לאחר התקנת השתל נחשפו לשיעור

מחברי המאמר מציינים כי החדרת שתלים מיידית (IIP) והשתלה מוקדמת (EIP) הינן גישות טיפול נפוצות להחלפת שן חסרה באזור האסתטי. IIP היא הגישה המהירה ביותר בה נדרש רק ניתוח אחד ובנוסף ניתן בגישה זו להתקין כתר ביום ניתוח ההשתלה או זמן קצר לאחר מכן, בתנאי שהושגה יציבות ראשונית מספקת של השתל. שיקום מיידי הפך לחלק