השתלות דנטליות מהוות כיום את סטנדרט הזהב לשיקום שיניים חסרות, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95-98% במעקב של 5-10 שנים. עם זאת, במקרים בהם המטופל חווה כשל של השתלה קודמת, נוצרת סוגיה מורכבת הנוגעת להשפעת הכשל על הפרוגנוזה של השתלות עתידיות באותו אזור או באזורים סמוכים. מאמר זה סוקר את הגורמים המשפיעים על הצלחת
עם ההתפתחויות המרשימות בתחום השתלות דנטליות, ביקוש גדל למטריאלים מתקדמים לבניית עצם. מאמר זה סוקר את החידושים האחרונים בתחליפי עצם להשתלות דנטליות, כולל טכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית, ננו-חומרים, ביו-חומרים חכמים ומטריאלים מתכלים. מחקרים קליניים מראים שיעורי הצלחה משופרים עם התחליפים החדשים לעומת טכנולוגיות קודמות. השוק הגלובלי של תחליפי עצם דנטליים צפוי לגדול מ-1.3 מיליארד דולר
יציבות השתל מהווה גורם מרכזי להצלחת שתלים דנטליים, הן בטווח הקצר והן לאורך זמן. היציבות הראשונית נובעת מאחיזה מכנית מיידית בעצם, ואילו היציבות המשנית נרכשת בהדרגה עם התקדמות תהליך האוסאואינטגרציה. במהלך השנים פותחו שיטות מדידה אובייקטיביות המאפשרות להעריך את יציבות השתל באופן כמותי, ולתכנן את המשך השיקום באופן מושכל. מדידת היציבות חשובה במיוחד כאשר נשקלת
השתלים דנטליים מציגים שיעורי הישרדות גבוהים של 90-95% ל-10 שנים, אך גורמי סיכון ספציפיים הקשורים למטופל יכולים להשפיע משמעותית על התוצאות. מחקרים עדכניים מראים כי כישלון מוקדם (עד 6 חודשים) מהווה 83.5% מכלל הכישלונות, בעוד שכישלון מאוחר (לאחר עמסה) מהווה 16.5%. הבנת גורמי הסיכון מאפשרת תכנון טיפול מותאם וניהול ציפיות ריאליות. גורמי הסיכון העיקריים
עם ההתפתחויות המרשימות בתחום השתלות דנטליות, ביקוש גדל למטריאלים מתקדמים לבניית עצם. מאמר זה סוקר את החידושים האחרונים בתחליפי עצם להשתלות דנטליות, כולל טכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית, ננו-חומרים, ביו-חומרים חכמים ומטריאלים מתכלים. מחקרים קליניים מראים שיעורי הצלחה משופרים עם התחליפים החדשים לעומת טכנולוגיות קודמות. השוק הגלובלי של תחליפי עצם דנטליים צפוי לגדול מ-1.3 מיליארד דולר ב-2024
השתלים הדנטליים הפכו בעשורים האחרונים לאחד מהפתרונות השיקומיים המרכזיים ברפואת שיניים מודרנית, עם שיעורי הצלחה מצטברים של למעלה מ-90% לאחר חמש עד עשר שנים. עם זאת, שיעור הכישלונות – המוערך בכ-5%–10% מהשתלים – ממשיך להוות אתגר קליני מהותי, במיוחד באוכלוסיות בסיכון ובאזורים אנטומיים בעייתיים. כישלון של שתל עשוי להתרחש מוקדם, כלומר בשלב הריפוי הראשוני טרם
ההתקדמות בתחום השתלים הדנטליים בשני העשורים האחרונים שינתה את אופן החשיבה על זמני שיקום ועל תזמון ההעמסה. ככל שגוברת הדרישה לפתרונות אסתטיים ותפקודיים מהירים, כך עולה הצורך בפרוטוקולים קצרים וגמישים יותר. אחד הפתרונות הבולטים הוא פרוטוקול של העמסה מושהית-קצרה, המהווה גישה טיפולית אשר מאזנת בין בטיחות ביולוגית לבין ציפיות המטופל לקבלת שיקום מהיר. מדובר בפרוטוקול
ניתוחי השתלות דנטליות הפכו לטיפול סטנדרטי לשיקום חסרי שיניים, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95% ומעלה. עם זאת, השאלה של מתן טיפול מונע באנטיביוטיקה בניתוחי השתלות דנטליות נותרה נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית, הן בשל החשש מפני התפתחות עמידות אנטיביוטית והן בשל הצורך להבטיח את הצלחת הטיפול. החלל הפה מכיל מיקרופלורה עשירה הכוללת למעלה מ-700
בשנים האחרונות נכנסת הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) באופן מואץ לעולם רפואת השיניים, ובמיוחד לתחום ההשתלות הדנטליות. אחת היישומים המבטיחים ביותר היא היכולת של מערכות AI לנתח הדמיות CBCT (Cone Beam Computed Tomography) ולהפיק מהן תובנות מבוססות-מידע לצורך חיזוי הצלחת שתלים. יכולות אלו נשענות על שילוב של ניתוח תמונה אוטומטי, למידת מכונה (Machine Learning),
סקירה קלינית ומבוססת ראיות הצלחת שתלים דנטליים נמדדת לאורך זמן על פי מספר מדדים, כשהמרכזיים בהם הם יציבות השתל, שלמות הרקמות הרכות, ושימור העצם סביב השתל. ספיגת עצם שולית (Marginal Bone Loss – MBL) היא תופעה צפויה עד גבול מסוים, אך כאשר היא חורגת מהתחום הסביר, עולה השאלה מתי יש
