מחברי המאמר מציינים, כי שתלים דנטליים הינם אפשרות אמינה לטיפול בחסר שיניים חלקי ומוחלט, אולם לעיתים העצם הזמינה אינה מספיקה לשם החדרת שתלים בקוטר רגיל וקיים צורך בטכניקות ניתוחיות של רגנרציה נוספת של עצם. שתלים בקוטר צר (NDI) מהווים טיפול חלופי לכך. שתלים אלו הינם בדרך כלל בקוטר של פחות מ-3.5 מ"מ ולמרות שיעורי
מחברי המאמר קובעים, כי חווית ילדות שלילית (ACE) מהווה בעיית בריאות ציבור רצינית הניתנת למניעה. המונח ACE מתייחס ל"כל סוג של התעללות כולל פיזית, פסיכולוגית והתעללות מינית, כמו גם חוסר תפקוד משפחתי, כגון מחלת נפש של ההורים, אלימות בין בני זוג (IPV), שימוש הורי בסמים ופרידה הורית המתרחשת לפני גיל 18". מספר הילדים שחווים התעללות,
מחברי המאמר מציינים, כי הזדקנות מואצת מובחנת מהזדקנות רגילה, והינה מצב המוביל לסיכון מוגבר לתמותה. מחקרים רבים דיווחו שגורמי אורח חיים לא בריאים הניתנים לשינוי עשויים לשפר את השפעת ההזדקנות המואצת על תמותה, כולל עישון, תזונה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית והשמנה. לעומת זאת, אורח חיים בריא עשוי להפחית את הסיכון לתמותה באוכלוסייה המבוגרת על
לדברי מחברי המאמר, העלייה הגלובלית בהפרעות קוגניטיביות גורמת לעלויות גבוהות לחברה ולמשפחות. בארצות הברית, מחלת אלצהיימר (AD) ודמנציות אחרות מתרחשים בקרב 8.8 אחוזים מהמבוגרים. שכיחות מחלת האלצהיימר צפויה להכפיל את עצמה עד לשנת 2050 (אגודת אלצהיימר 2022). העלות הכוללת של טיפול עבור אמריקאים עם דמנציה נאמדה בשנת 2022 ב-321 מיליארד דולר או 41,757 דולר לאדם.
מחברי המאמר מציינים, כי עששת משפיעה באופן לא פרופורציונלי על ילדים מרקע מוחלש, כגון אלה ממשפחות בעלי הכנסה נמוכה או משפחות של מיעוטים. ילדים עם בריאות פה לקויה מתמודדים עם מחסומים רבים להצלחה בלימודים, כולל היעדרות מימי לימודים, ביצועים נמוכים יותר במבחנים וקושי בשימת לב. בנוסף, בריאות פה לקויה משפיעה על התנהגות תפקודית ופסיכולוגית. בסקירה
לדברי מחברי המאמר, עששת נותרה המחלה הכרונית הנפוצה ביותר הפוגעת בילדים בארצות הברית. בסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומי נמצא כי בשנים 2015 ו-2016, יותר מ-50 אחוזים מילדי ארצות הברית בגילאי 6 עד 11 סבלו מעששת, רובם קיבלו טיפול משקם (88 אחוזים), במקרים רבים באמצעות אמלגם או חומרים מרוכבים של שרף. אמלגם נמצא בשימוש מוצלח בארצות
על פי מחברי המאמר, עששת דנטלית הינה אחת המחלות הלא מדבקות הכרוניות הנפוצות ביותר במיוחד בקרב בעלי צרכי בריאות בלתי מסופקים ובקרב ילדים עניים וילדים בני מיעוטים. לפי דיווחי משרד הבריאות האמריקאי משנת 2020, מעטים הילדים הקטנים אשר להם גישה מספיקה לטיפולי שיניים, ולכן נקראו מספקי טיפול רפואה לסייע בהפניות ובמניעה. עם זאת, לפי מכוני
לדברי מחברי המאמר, מחלת חניכיים כרונית כוללת מצבים מרובים ששכיחותם עולה עם הגיל. ככל שהאדם מבוגר יותר, ההוצאות הרפואיות שלו גבוהות יותר בקשר למחלות נפש, לחץ דם גבוה ומחלות החניכיים. הוצאות רפואיות אלו האמירו בהתמדה במהלך 12 השנים האחרונות, ועלו פי 38 עבור מחלות החניכיים ופי 29 עבור מחלות נפש, ומכאן שההוצאות הרפואיות הללו הופכות
לדברי מחברי המאמר, שיעורי ההישרדות של שתלים במתרפאים עם היסטוריה של מחלת חניכיים כרונית מתונה וחמורה הינם 98.4-88 אחוזים ו-100-92.8 אחוזים, בהתאמה. למרות שיעורי ההישרדות הגבוהים, מחלת החניכיים זוהתה כגורם סיכון לאובדן שתלים, אובדן העצם השולית והתפתחות של פרי-אימפלנטיטיס. שיעורי ההישרדות הגבוהים של שתלים בשילוב עם גורמים קליניים וסוציו-אקונומיים נוספים מובילים לעתים קרובות חלק מרופאי
על פי מחברי המאמר, למחלות החניכיים ישנו נטל כלכלי משמעותי. ההערכה היא, שהעלויות הישירות עבור הטיפול במחלות החניכיים הינן כ-3.5 מיליארד דולר והעלויות העקיפות הן של 150 מיליארד דולר עקב אובדן פרודוקטיביות. במהלך שני העשורים האחרונים נבדק הקשר בין השמנת יתר לבין מחלות חניכיים. מספר חוקרים דיווחו על קיומה של מגמת עלייה מקבילה הן בהשמנת
