לדברי מחברי המאמר, מחלת Sjögren (SjD) מדורגת בין המחלות האוטואימוניות השכיחות ביותר ומאופיינת בתהליכים דלקתיים הרסניים בבלוטות אקסוקריניות, במיוחד בלוטות הרוק והדמעות. ההערכות לגבי שכיחותה של המחלה נעות בין 0.01 ל-0.72 אחוזים, בהתאם לקריטריונים המשמשים לסיווגוקיים, כאשר כנראה מספר לא מבוטל של מקרים לא מדווחים. נשים מושפעות מהמחלה ללא פרופורציה, מצב שהופך את SjD לאחת
מחברי המאמר מציינים כי מחלות החניכיים הכוללות ג'ינג'יביטיס ופריודונטיטיס מאופיינות במצבים דלקתיים המשפיעים ישירות על המבנים התומכים של השיניים. גורמי סיכון נפוצים למחלות החניכיים בדרך כלל הינם הזדקנות, גנטיקה, דלקת, מצבים מערכתיים (למשל, השמנת יתר וסוכרת), גורמים סביבתיים, כמו גם גורמי אורח חיים כגון עישון, שתייה ותזונה לקויה. מלבד זאת היגיינה אורלית לקויה ממלאת תפקיד
מחברי המאמר מציינים, כי שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים הוערכו במספר מחקרי אורך ודווח שהם נעים בין 82 ל-99 אחוזים. למרות ששיעורי האוסאואינטגרציה נחשבים גבוהים, תוארו בספרות מספר סיבוכים לטווח קצר וארוך. בטווח הארוך, נצפה בשנים האחרונות כי שתלים העוברים אוסאואינטגרציה בהצלחה רגישים לקבוצה של מחלות סביב השתל הקשורות לביופילם דיסביוטי של חיידקים. שני המצבים
לדברי מחברי המאמר, השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בהשתלות דנטליות הפכה לאחרונה פופולרית, זאת בנוסף לסריקה בטומוגרפיה ממוחשבת, עיבוד תמונה וטכנולוגיית שחזור מודל בתלת ממד. פרוטוקולים של ניתוח שתלים באמצעות מחשבCAIS) ), שמטרתם למזער את הסטייה בין השתלים המתוכננים והממוקמים, הם בעלי חשיבות רבה לדיוק מיצוב השתל. השימוש בסריקה טומוגרפית של קונוס קרן CBCT)) ובתוכנות למניפולציה ותכנון
מחברי המאמר מציינים כי על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלות לא מדבקות (NCD) מהוות גורמי מוות עיקריים בכל העולם וכי תזונה לא בריאה הינה גורם סיכון התנהגותי ל-NCD, כולל צריכת מזון ומשקאות עם צפיפות אנרגיה גבוהה וחומרי הזנה נמוכים. ב-2015 פרסם הארגון המלצות להגבלת צריכת הסוכרים החופשיים לפחות מחמישה אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית
מחברי המאמר מציינים, כי לבני אדם החיים עם דמנציה יש בריאות פה ירודה יותר מאלה ללא דמנציה, ורבים חווים כאב אורופציאלי, אשר עשוי להיות אתגר לזיהוי בידי המטפלים. למעלה מ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם דמנציה, מה שהופך אותה לגורם מוביל לנכות בקרב מבוגרים. ההערכה היא כי מעל 150 מיליון בני אדם יסבלו
מחברי המאמר מציינים, כי טיפול אורלי קבוע הינו הכרחי על מנת לשמור על בריאות איברי הפה, במיוחד בקבוצות הסיכון של ילדים ובני אדם מבוגרים שאינם יכולים לנהל את הטיפול באופן עצמאי. בתחילת החיים לא ניתן לבצע את פעולות ההיגיינה הנדרשות באופן עצמאי, אך שיטות דידקטיות שונות בקרב ילדים והורים מאפשרות לילדים ללמוד דרכי ניקוי עצמאיות.
מחברי המאמר מציינים, כי פרוצדורות אנדודונטיות רגנרטיביות (REPs) כוללות שילובשל פיגומים, תאי גזע וגורמי סיגנל המושתלים לתוך חלל מוך השן של המתרפא על מנת להחליף רקמת מוך שן פגומה באמצעות הנדסת רקמות. תהליך זה מקדם את התחדשות כלי הדם והעצבים במערכת תעלת השורש ומשחזר את התפקוד המקורי של הקומפלקס מוך השן והדנטין. ההערכה לאחר
לדברי מחברי המאמר, למרות שטיפול שורש (RCT) הינו גישה טיפולית צפויה עם שיעור הצלחה גבוה, ב-18-7 אחוזים מהטיפולים הראשוניים מתרחש כישלון . כישלון טיפול אנדודנטי (ETF) מוגדר כזיהום מיקרוביאלי נמשך או זיהום מחדש בתעלת השורש ו/או בנגע הפרי-רדיקולרי. זיהום תוך שורשי מתמשך, המהווה את הסיבה השכיחה ביותר למחלה סביב השורשים, הינו תוצאה מטיפול גרוע בתעלות
מחברי המאמר מציינים, כי המונח טיפול במוך השן החי (VPT) מתייחס לשימור של החיות והתפקוד של מוך השן במקרים עם פגיעה ברקמת המוך עקב עששת, הליכי שיקום, או טראומה. שימור החיות של מוך השן מקטין את הצורך בהסרת הרקמה הקשה, שומר על שקיעת הדנטין, על התגובה האימונולוגית של המוך כמו גם על תפקודים פרופריוספטיביים. במהלך
