בקרב בני אדם מחוסרי שיניים אשר משתמשים בתותבות-על הנסמכות על שתלים בלסת התחתונה נמצאו שיפורים תפקודיים לטווח הקצר הן בלעיסה, בכוח הנשיכה (BF) ובאיכות חיים הקשורה לבריאות הפה ואיכות חיים הקשורה לבריאות הפה OHRQoL)). לדברי מחברי המאמר, ניתן לאמת שיפורים אלה על ידי הערכת התפקוד המסטיקטורי (MF), אותו ניתן לקבוע בשני אופנים: באופן אובייקטיבי
תותבות קבועות נתמכות שתלים בקשת מלאה (ISFAFDPs) שימשו לשיקום הפה של מתרפאים מחוסרי שיניים מאז תחילת תקופת השתלים ברפואת השיניים המודרנית והראו שיעורי הישרדות המשתנים בין 100-84.3 אחוזים, בתלות במחקר. באופן מסורתי, יוצרו תותבות אלה במסגרת יצוקה של סגסוגת זהב אשר מכוסה על ידי שיני שרף אקריליות. מאוחר יותר, הוצעו מסגרות טיטניום כחלופה ליציקות
מחברי המאמר מציינים, כי בהתחשב במספר הרלוונטי של שתלים בהם נעשה שימוש בעשורים האחרונים, צפויה בשנים הבאות עלייה בשכיחות הסיבוכים, מצב אשר עשוי להוות בעיה בריאותית אורלית חשובה ביותר. על פי הערכות, מוצבים מדי שנה ברחבי העולם כ-15 מיליון שתלים. בהתבסס על מחקר שיווקי, המספר הכולל של שתלים דנטליים שנמכרו הולך וגדל ונתח השוק
מחקרים מראים כי שכיחות הצבתם של שתלים דנטליים בקרב מבוגרים בארצות הברית עלתה משמעותית מ-0.07 אחוזים בשנת 1999/2000 ל-5.7 אחוזים בשנת 2015/2016. בגרמניה ניתן להבחין במגמה זהה בה מחקר קבוצתי נרחב הראה עלייה בשכיחות הצבת שתלי שיניים מ-0.16 אחוזים בשנים 2001-1997 ל-2.5 אחוזים בשנים 2012-2008. במקביל, מספרם של בני אדם הסובלים ממחלות החניכיים אשר
