שיקום האזור האחורי של הלסת העליונה באמצעות שתלים נחשב במשך שנים לאחד המצבים שבהם האנטומיה הכתיבה כמעט אוטומטית את הטיפול הכירורגי. ספיגת הרכס לאחר עקירה ופנאומטיזציה של הסינוס מותירות לעיתים גובה עצם של מילימטרים בודדים, והפתרון המקובל היה הרמת רצפת הסינוס והחדרת שתל באורך סטנדרטי. אלא שהצטברות נתונים על שתלים קצרים, ובעיקר תוצאות ארוכות טווח שפורסמו בשנים האחרונות, משנה בהדרגה את נקודת המבט: במקום לשאול כיצד ליצור מספיק עצם לשתל ארוך, ניתן במקרים מתאימים לשאול האם השתל הארוך בכלל נחוץ.

העדות החשובה ביותר הגיעה ממחקר רב־מרכזי אקראי שפורסם ב־2024 ובחן תוצאות לאחר עשר שנות העמסה. מטופלים עם גובה רכס של 5–7 מ”מ במקסילה האחורית חולקו להשתלת שתלים באורך 6 מ”מ או שתלים באורך 11–15 מ”מ לאחר הרמת סינוס. לאחר עשר שנים נמצא שיעור הישרדות של 96% בקבוצת השתלים הקצרים לעומת 100% בקבוצת הרמת הסינוס, ללא הבדל מובהק. גם אובדן העצם השולית, הסיבוכים הטכניים והביולוגיים ומדדי איכות החיים היו דומים. החוקרים ציינו גם את התחלואה הנמוכה יותר והעלות הנמוכה יותר של הגישה הקצרה (1).

הממצאים משתלבים בסקירות שיטתיות. מטא־אנליזה של מחקרים אקראיים עם מעקב של חמש שנים ומעלה לא מצאה הבדל מובהק בהישרדות בין שתלים קצרים לבין שתלים סטנדרטיים בשילוב הרמת סינוס, בעוד שבקבוצת השתלים הקצרים נצפו פחות אובדן עצם שולי ופחות סיבוכים ביולוגיים (2). סקירה ומטא־אנליזה נוספת שפורסמה ב־2025 וכללה שבעה RCTs ו־474 שתלים מצאה אף היא הישרדות דומה, אך אובדן עצם שולי נמוך יותר ושיעור נמוך יותר של סיבוכים ביולוגיים בשתלים הקצרים (3). מטא־אנליזה עדכנית מ־2026 של שמונה RCTs חיזקה את המסקנה: לא נמצא הבדל בשיעור הכישלון, בעוד שהשתלים הקצרים הציגו אובדן עצם שולי נמוך במעט (4).

עם זאת, החלפת שתל ארוך בשתל קצר אינה החלטה כירורגית בלבד. היא מעבירה חלק מהאחריות אל תכנון השיקום. אחד החששות המסורתיים הוא יחס כתר–שתל (crown-to-implant ratio). כאשר הסינוס נמוך והרכס נספג, שתל באורך 6 מ”מ עשוי לתמוך בכתר שגובהו גדול מאורך השתל. על פי תפיסה ביומכנית ותיקה, מצב זה אמור להגדיל את זרוע המנוף ואת העומסים על העצם ועל מרכיבי השיקום. אולם הראיות הקליניות אינן תומכות בקשר פשוט כזה. סקירות שיטתיות שבחנו יחס כתר–שתל מוגבר לא מצאו ירידה עקבית בהישרדות השתלים או עלייה משמעותית באובדן העצם השולית (5,6). לכן היחס המספרי כשלעצמו אינו צריך לשמש סיבה אוטומטית לביצוע הרמת סינוס.

חשובים יותר הם אופי העומס והמיקום התלת־ממדי של השתל. כוחות לא־אקסיאליים, קנטילבר, ברוקסיזם, רוחב הכתר ומגעים אוקלוזליים עלולים להגדיל את המומנט המופעל על שתל קצר. ככל שגובה הכתר גדול יותר, גדלה משמעות השליטה בכוחות הלטרליים. יש אפוא הבדל בין שתל קצר המשוקם באמצעות כתר המתוכנן היטב בתוך קשת יציבה לבין אותו שתל הנדרש להתמודד עם מפתח גדול, קנטילבר או עומסים פאראפונקציונליים.

שאלה נוספת היא האם רצוי לחבר כתרים על גבי שתלים קצרים סמוכים. אין כיום הצדקה לקביעה שכל השתלים הקצרים חייבים להיות מחוברים. עם זאת, מטא־אנליזה עדכנית שכללה 2,085 שתלים אחוריים מצאה כי חיבור כתרים לא השפיע באופן משמעותי על הסיבוכים הביולוגיים, אך כתרים נפרדים היו קשורים לשיעור גבוה יותר של סיבוכים מכניים. הסיכון היחסי לסיבוכים מכניים היה נמוך יותר בשחזורים מחוברים (7). במקרים שבהם קיימים שני שתלים קצרים סמוכים, גובה כתר משמעותי או עומסים גבוהים, חיבור השחזורים עשוי אפוא להיות שיקול ביומכני סביר.

גם קוטר השתל חשוב. הגדלת הקוטר מגדילה את שטח המגע עם העצם ומשנה את פיזור הכוחות באזור הקרסטלי. אלא שהשאיפה לשתל רחב אינה צריכה להביא להסרה מיותרת של העצם הבוקלית או הפלטלית. התכנון המודרני מחפש איזון בין אורך, קוטר, נפח העצם הנותר והמיקום הפרותטי המתוכנן.

לגישה הקצרה קיימים כמובן גבולות. כאשר גובה העצם השארית קטן מאוד ואינו מאפשר יציבות ראשונית מספקת, כאשר איכות העצם ירודה במיוחד, כאשר נדרשת אוגמנטציה מסיבות אחרות או כאשר מיקום השתל ללא הרמת סינוס יחייב פשרה שיקומית משמעותית, להרמת הסינוס נשאר תפקיד מרכזי. גם הנתונים ארוכי הטווח, אף שהם מעודדים, מבוססים על מספר מוגבל יחסית של RCTs ועל מטופלים שנבחרו בהתאם לקריטריונים מוגדרים.

השינוי העיקרי הוא אפוא לא החלפת הרמת הסינוס בשתל קצר, אלא מעבר מגישה אוטומטית לגישה מבוססת בחירה. הרמת סינוס היא הליך צפוי ומבוסס היטב, אך אינה עוד תנאי מוקדם לכל שיקום של המקסילה האחורית האטרופית. במטופל המתאים, כאשר קיימים כ־5–7 מ”מ עצם שיורית ותנאים המאפשרים מיקום פרותטי נכון ויציבות ראשונית, שתל קצר יכול לספק שיקום ארוך טווח תוך הפחתת התערבות כירורגית, תחלואה, זמן ועלות. הנתונים לעשר שנים והמטא־אנליזות העדכניות הופכים אפשרות זו מחלופה שנועדה בעיקר למטופלים שאינם יכולים לעבור הרמת סינוס – לאחת מאפשרויות הטיפול שיש לשקול כבר בשלב התכנון הראשוני.

ספרות

  1. Thoma DS, Haas R, Sporniak-Tutak K, Garcia A, Taylor TD, Tutak M, et al. Randomized controlled multi-centre study comparing shorter dental implants (6 mm) to longer dental implants (11–15 mm) in combination with sinus floor elevation procedures: 10-year data. J Clin Periodontol. 2024;51(4):499-509.
  2. Bitinas D, Bardijevskytė G. Short implants versus standard implants and sinus floor elevation in atrophic posterior maxilla: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials with ≥5 years’ follow-up. Medicina (Kaunas). 2023;59.
  3. Alenezi A, et al. Effectiveness of short implants versus long implants with sinus floor elevation in patients with atrophic posterior maxilla: a systematic review and meta-analysis. Cureus. 2025.
  4. Wang C, Xin C, Zhang N, Li L. Short implants (≤8 mm) versus standard implants with sinus floor elevation in the atrophic posterior maxilla: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. J Stomatol Oral Maxillofac Surg. 2026;127(5):102913.
  5. Fathi A, Rismanchian M, Khodadadi R, Nasrollahi Dezaki S. Does the crown-implant ratio affect the survival and complications of implant-supported prostheses? A systematic review. J Prosthet Dent. 2024;131(5):819-825.
  6. Garaicoa-Pazmiño C, et al. The influence of crown-to-implant ratio in single crowns on clinical outcomes: a systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent. 2022;127.
  7. Pascoal ALB, Paiva KRG, Marinho LCN, Bezerra AS, Calderon PDS. Impact of splinting implant-supported crowns on the performance of adjacent posterior implants: a systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent. 2025;133(2):402-410.

המחקר ל־10 שנים אכן כלל רכס שיורי של 5–7 מ”מ ושחזורים של כתרים בודדים, וההבדל 96% מול 100% לא היה מובהק.  המטא־אנליזה מ־2026 מצאה RR של 1.05 לכישלון ללא הבדל מובהק, ואובדן עצם שולי נמוך בכ־0.15 מ”מ בקבוצת השתלים הקצרים.  גם הנתון על splinting מבוסס על מטא־אנליזה של 2,085 שתלים.