לדברי מחברי המאמר, ספיגת שורשים אורתודונטית (OIRR) הינו אפקט מזיק הקשור לעתים קרובות לטיפולי שורש כספיגה של פני השטח עם אובדן צמנט. המצב הופך בלתי הפיך כאשר מעורב הדנטין, וכתוצאה מכך מתרחש קיצור האפקס של השורש ופני השטח של צדי השורש, שעלול להוביל לאובדן מבנה השן. קיימת מחלוקת לגבי האטיולוגיה של מצב זה, שכן מספר גורמים יכולים להוביל לספיגת שורשים בטיפול אורתודונטי, לרבות גיל, גנטיקה, מין, תזונה, מחלות מערכתיות, והמכניקה האורתודונטית המיושמת. ספיגת שורשים אורתודונטית עלולה להתבטא בלמעלה מ-90 אחוזים מהשיניים שעוברות תנועה אורתודונטית. במהלך תנועה אורתודונטית, ספיגת שורשים אורתודונטית יכולה להתרחש עקב תהליך דלקתי אספטי המורכב ממספר גורמים, לרבות כוחות מופרזים, תאים דלקתיים, המטריקס החוץ-תאי, עצם ושלוחים ביולוגיים. לספיגת שורשים אורתודונטית קלה או מתונה יש לעתים קרובות השפעות קלות על התפקוד הדנטלי, היציבות ותוחלת החיים. אולם כאשר ישנה ספיגה חמורה המערבת יותר משליש מאורך השורש, יש להפסיק מייד את הטיפול האורתודונטי. קיימת סתירה בספרות לגבי התרחשות ספיגת שורשים אורתודונטית בין שיניים שעברו טיפולי שורש לבין שיניים חיות.
מטרה
לדברי מחברי המאמר, סקירה שיטתית זו בוצעה על מנת לענות על השאלה הממוקדת הבאה: האם שיניים חיות נבדלות ברמת ספיגת שורשים הנגרמת באמצעות טיפול אורתודונטי, בהשוואה לשיניים שעברו מילוי של תעלות השורש?
אסטרטגיית החיפוש בוצעה בשישה מאגרי מידע אלקטרוניים ובספרות אפורה, אחר מאמרים שפורסמו עד 29 ביולי 2021. שני סוקרים העריכו באופן עצמאי מחקרים מתאימים לפי הקריטריונים הבאים: מחקרים שהעריכו מתרפאים שעברו טיפול שורש קבוע והשוו את ההבדל הממוצע במילימטרים של שורש חיצוני שעבר ספיגת שורשים אורתודונטית בשיניים שעברו טיפול שורש עם השן הנגדית החיה.
נשלפו רק מחקרים שכללו בדיקות אקראיות, מעין-אקראיות, לא אקראיות, מחקרי עוקבה, בקרת מקרה או מחקרי חתך אשר נחשבו כמתאימים וחולצו המאפיינים של המחקרים שנכללו, השיטות והתוצאות, ובוצע ניתוח סיכון-הטיה באמצעות מכשירי מטא-אנליזה. אומדני עניין חושבו באמצעות מטא-אנליזות של אפקטים אקראיים והוערכה הוודאות של העדויות .
11 מחקרים נכללו בסינתזה הכמותית. לשיניים שעברו טיפולי שורש הייתה רמה נמוכה יותר של ספיגת שורשים אורתודונטית (הפרש ממוצע, 0.45 מ"מ). עם זאת, רמת הוודאות של הראיות נחשבה נמוכה מאוד בשל גורמים מערפלים.
מסקנות החוקרים וההשלכות המעשיות של המחקר הן כי לשיניים העוברות טיפול שורש עשויה להיות רמה נמוכה יותר של ספיגת שורשים אורתודונטית מאשר לשיניים חיות, אך העדויות עדיין אינן ודאיות לגבי תוצאה זו. יתר על כן, בשל גודל ההשפעה הקטן, הבדל זה עשוי שלא להיות משמעותי מבחינה קלינית (עד 1 מ"מ).
Alves Otelakoski B, Magno Gonçalves F, Marques de Mattos de Araujo B, et al. Comparison of orthodontic root resorption of root-filled and vital teeth: A meta-analysis. JADA 2022. doi.org/10.1016/j.adaj.2021.11.012