המצב הנפוץ ביותר המנוטר על ידי ארגון נטל המחלות הגלובלי1 ברחבי העולם, הינו עששת השיניים בשיניים הקבועות אשר אינה מטופלת, והינו משפיע באופן לא פרופורציונאלי על העניים והחלשים מבחינה חברתית. מחברי המאמר מדגישים, כי בארצות הברית קיימים פערים בולטים בין מיעוט גזעי/אתני לבין ילדים לבנים שאינם היספניים (CDC 2019).2

עששת לא מטופלת עלולה לגרום לכאב, זיהום ותזונה/הזנה לקויים, ולהגביל אינטראקציה חברתית ולמידה. בשנת 2008 כמעט 34 מיליון "שעות בית ספר" אבדו בקרב ילדי ארצות הברית בשל צרכים דנטליים דחופים, בעיקר עקב מצב רפואי שנגרם כתוצאה מעששת השיניים. חומרי איטום דנטליים יעילים מאוד במניעת עששת השיניים אך עם זאת, ילדים אמריקאים רבים משכבות מעוטות יכולת או קבוצות מיעוט גזעיות/אתניות אינם מבקרים רופא/ת שיניים באופן שגרתי. יתר על כן, בקרב ילדים ממשפחות מעוטות יכולת אשר כן מבקרים אצל רופא השיניים, ילדים שחורים שאינם היספניים יקבלו פחות חומרי איטום שיניים או פלואוריד מקומי מאשר ילדים לבנים שאינם היספניים.

תכניות איטום בית ספריות מומלצות על ידי כוח המשימה לשירותי מניעה קהילתיים3 כדרך יעילה להגדיל את קבלת חומרי איטום שיניים ולהפחתת הפערים בשכיחות איטום לפי הכנסה. כתוצאה מהתפרצות מגפת COVID-19, מרפאות שיניים ותוכניות איטום בית ספריות רבות נסגרו החל מחודש מרץ 2020, ונכון למאי 2021 עדיין לא חזרו לקיבולת המלאה, ובכך הפחיתו את הגישה לחומרי איטום ושירותי שיניים משקמים (מכון מדיניות הבריאות, 2021).

מטרה

לדברי מחברי המאמר, מטרות המחקר היו כפולות: 1) להעריך את ההשפעה של אספקה מופחתת של חומרי איטום וטיפול משקם במהלך מגפת COVID-19 על שכיחות העששת בשיניים הטוחנות הקבועות הראשונות (1 (Ms ואובדן באיכות החיים בקרב ילדים בארצות הברית ממשפחות בעלת הכנסה נמוכה (הכנסת משק בית <200 אחוזים מרמת העוני הפדרלית) בסך הכל ולפי גזע ומוצא אתני (כלומר, מקור היספני) ו-2) לבחון כיצד טיפול מוגבר עם חומרי איטום עשוי להקל על התוצאות השליליות הללו. הם בדקו את ההשפעה של הפחתת הגישה לטיפול משקם וחומרי איטום על בריאות הפה של ילדים ממשקי בית עם הכנסה נמוכה באופן כללי, ומגזע/אתניות שונה, וכיצד מתן מוגבר של חומרי איטום בספטמבר 2022 עשוי להפחית השפעות אלו. החוקרים השתמשו בסימולציה על מנת להמחיש את השפעת מגפת Covid-19 על שכיחות העששת בטוחנת קבועה ראשונה (1M) ואובדן באיכות החיים (שנות חיים המותאמות לנכות),4 בהתאם למשך זמן החיים עם עששת לא מטופלת. המודל של החוקרים עקב אחר קבוצת ילדים בגילאי 7, ממרץ 2020 עד פברואר 2024. נתוני המודל התקבלו בעיקר ממחקרים שפורסמו ומתוצאות מייצגות ברמה הארצית. עודף שנות החיים המותאמות לנכות עבור כל 1,000 ילדים אשר ניתן לייחס לגישה מופחתת לטיפול במהלך המגיפה היה 1.48 בסך הכל ונמצא גדול יותר בקרב ילדים היספניים (2.07) וילדים שחורים לא היספאנים ( (1.75מאשר בקרב ילדים לבנים לא היספניים (0.94).

שכיחות עודפת של עששת בטוחנת קבועה ראשונה מעל 4 שנים הייתה בסך הכל 2.28 נקודות אחוז, וגדולה יותר בקרב ילדים היספאניים (2.63) ושחורים שאינם היספאניים (2.40) מאשר בקרב ילדים לבנים שאינם היספאניים (1.96).

החוקרים חישבו כי אספקת חומרי איטום ל-50 אחוזים של שיניים הטוחנות הקבועות הראשונות (MS 1) המתאימות בספטמבר 2022, לא תקל לחלוטין את ההשפעה הבריאותית של מגפת COVID-19: עודף כולל של שנות חיים מותאמות לנכות יקטן 1.05 ופערים מוחלטים בשונות עודפת של שנות חיים מותאמת לנכות בין ילדים לבנים לא היספאניים לבין היספאניים ושחורים לא היספאניים יישארו, אך יקטנו ב-0.38 ו-0.33, בהתאמה.

איטום של 40 אחוזים מהשיניים הטוחנות הקבועות הראשונות המתאימות, לעומת זאת, יביא את שכיחות העששת הכוללת של 4 שנים לרמות של לפני מגפת COVID-19 ומבטל את ההשפעה הדיפרנציאלית של המגיפה על ילדים מקבוצות מיעוט.

מסקנות

מסקנת מחברי המאמר הינה כי ניתן להקל חלקית את ההשפעה השלילית של המגיפה על בריאות הפה של ילדים ממשקי בית עם הכנסה נמוכה באמצעות מתן מוגבר של איטומים.

  1. Global Burden of Disease – גוף העוסק בחקר מחלות גלובלי ומסייע בקביעת עדיפויות בהחלטות הנוגעות למדיניות בנושאי הבריאות.
  2. CDC – Centers for Disease Control and Prevention – המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן.
  3. Community Preventive Services Task Force – פאנל אמריקאי עצמאי של מומחים בטיפול ראשוני ומניעתי הסוקרים באופן שיטתי עדות ליעילות ומפתח המלצות לשירות קליני מונע.
  4. Disability-adjusted life years (DALYS) – שנות חיים המותאמות לנכות.

Scherrer C, Naavaal S, Lin M, Griffin SO. COVID-19 pandemic impact on US childhood caries and potential mitigation. J Dental Research 2022; DOI: 10.1177/00220345221090183