לדברי מחברי המאמר, חרדה דנטלית מדורגת במקום השני בקרב בני אדם הסובלים מהפרעות חרדה, אחרי החשש מפני דיבור מול קהל. מחקרים הצביעו על כי ניתן להעריך את התפלגות החרדה הדנטלית בקרב האוכלוסייה בגרמניה באופן הבא: ל-60-80 אחוזים בקירוב ישנה תחושה של פחד מביקור אצל רופא השיניים, ולפי ההערכות 10-5 אחוזים מהאוכלוסייה נמנעים לחלוטין מטיפולי שיניים. מחקר משנת 2019 אשר נועד לגלות את הקשר בין חרדה דנטלית לבין מצוקה פסיכולוגית כללית הצביע על כך שיש יותר מצוקה פסיכולוגית בקרב מתרפאים מתחת לגיל 46 ולנשים.
בנוסף, למתרפאים הסובלים מחרדה דנטלית יש יותר שיניים הרוסות וההיגיינה האורלית שלהם גרועה יותר מאשר למתרפאים אחרים. לכן, מומלץ למצוא טיפול מתאים למתרפאים עם חרדה דנטלית על מנת למנוע את ההידרדרות של בריאות הפה. ניתן לדעתם גם להסיק שרופאי השיניים צריכים להיות מוכנים למפגשים עם מתרפאים עם חרדה דנטלית ולפעול כראוי להפחתת החרדה.
בהתאם לדרוג המחלות הבינלאומי, הפוביה הדנטלית כלולה בין הפוביות הספציפיות המוגדרות כ"פחד מתמשך, לא הולם ואינטנסיבי, כמו גם הימנעות מחפצים או מצבים ספציפיים". פוביות ספציפיות מתעוררות בשני העשורים הראשונים של החיים. עם זאת, הגיל הממוצע של תחילתה של חרדה דנטלית הוא גיל 12. קיום חרדה דנטלית מתאר את הפחד מהמצב עצמו, במובן של תבוסה ואיבוד השליטה הנלווה אליו. חרדה דנטלית כזו מכונה לעתים קרובות בטעות פחד דנטלי, למרות שלא קיים חשש ישיר מרופא השיניים כאדם. עבור המתרפאים הסובלים מפוביה דנטלית, החרדה מטיפול השיניים והמוקד העיקרי הם ההשלכות הקשורות.
מטרה
עבודה זו נועדה להתמקד בחרדה הדנטלית של מתרפאים במרפאת שיניים, המתמחה בכירורגיה של פה באזורים כפריים. יתר על כן, התמקדות מיוחדת הושמה על מדידת חרדה אפשרית המתרחשת במהלך ביקור במרפאת השיניים. החידוש של המחקר הינו במדידת החרדה הסובייקטיבית של המתרפאים שלוש פעמים במהלך הטיפול הניתוחי בפה.
129 מתרפאים רואיינו במרפאת כירורגיה של הפה. מהלך החרדה האפשרית נמדד באמצעות שאלון קצר על מתח עכשווי (KAB) הכולל שאלות כיצד המתרפא מרגיש ברגע זה, כגון "מתוח", "רגוע", "מודאג", "לא מודאג", "חסר מנוחה", "ספקן", "בוטח", "בנוח", "לא בנוח" ועוד.
השאלון הושלם על ידי המתרפאים בחדר ההמתנה בשלושה מועדים שונים, וכן לפני ואחרי הטיפול בחדר הטיפולים. בנוסף ענו המתרפאים על שאלון הכולל שאלות על גיל ומין, וסולם החרדה הדנטאלית (DAS). לפי סולם זה, 64.1 אחוזים השתייכו לקבוצת החרדה הנמוכה, 29.7 אחוזים השתייכו לקבוצת החרדה הבינונית ו-6.2 אחוזים השתייכו לקבוצת החרדה הגבוהה. בכל הקבוצות, הלחץ מייד לפני הטיפול היה הגבוה ביותר והיה הנמוך ביותר לאחר הטיפול. כשליש מהמתרפאים סבלו מחרדה דנטלית, ובקרב הנשים המתרפאות היו הערכים שהתקבלו בשאלון אודות המתח העכשווי גבוהים משמעותית יותר מאלו של המתרפאים הגברים.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, תוצאות המחקר אישרו את הציפיות כי המתרפאים תופסים את המצב במרפאת השיניים לפני ההתערבות הכירורגית כבלתי נעים ומאיים וניתן לגלות סימני פחד מתגברים. נשים נבדקות היו בסבירות גבוהה יותר להודות בפחד חזק יותר מהגברים למרות שמחקרים אחרים מצביעים על כך שגברים מפחדים יותר מטיפולי שיניים מאשר נשים.
Richter P, Bohl C, Berth H. Dental anxiety and stress in patients during different types of oral surgery. Oral 2022; 2:88-94