מחברי המאמר מציינים, כי ישנן שתי טכניקות מומלצות בפיקוח רופא שיניים להלבנת שיניים חיות: בבית ובמרפאה. פרוטוקול הטיפול בבית מורכב ממריחת חומרי הלבנה בריכוז נמוך באמצעות סד הלבנה מותאם אישית, בעוד שבפרוטוקול במרפאה, הרופא מורח מוצרי הלבנה בריכוז גבוה לאחר הגנה על רקמת החניכיים, עם מחסום חניכיים המתקשה באמצעות אור. ללא קשר לפרוטוקול ההלבנה, הפעולה מתרחשת באמצעות היכולת של מי חמצן לחמצן את המרכיב האורגני של חומר השן. לכן, מי חמצן מהווים את המרכיב הפעיל העיקרי של כל מוצרי ההלבנה, המופקים ממוצרים אחרים כגון קרבמיד פראוקסיד. אין להכחיש שהלבנת שיניים עשויה לקדם שינוי צבע יעיל, כפי שמוצג במספר מחקרים קליניים מבוקרים. למרות שתוארו מספר השפעות שליליות בספרות, כגון חדירת מי חמצן לתא מוך השן, ירידה בחוזק החיבור של סתימות, הפחתת המיקרו-קשיות של הזגוגית, שינויים במורפולוגיה ודמינרליזציה של פני השטח, השפעות אלו נצפו בעיקר בניסויים במעבדה, והוכחו כזמניים בגלל ההשפעה המתקנת של הרוק. אחת ההשפעות השליליות העיקריות היא רגישות השיניים הנגרמת על ידי ההלבנה, אשר דווח כי משפיעה על 90-50 אחוזים מהמתרפאים שעברו הלבנת שיניים. חלופה לניהול רגישות השיניים היא באמצעות גורמי דה-סנטיסיטציה ביו-אקטיבית המכילים סיד (CB). חומרים אלו מקיימים אינטראקציה עם הרקמות הקשות על ידי משקעים על הזגוגית, ובכך ממזערים את ההשפעות המזיקות של דה-מינרליזציה והשינויים במורפולוגיה של הזגוגית. מחקרים הראו גם ש-CBs הפחיתו במידה ניכרת את חדירת מי החמצן לתא המוך, מצב אשר עשוי, בתורו, להיות אחראי לרמות הנמוכות של רגישות השיניים.

למיטב ידיעת המחברים, לא קיימת סקירה שיטתית של הספרות אשר העריכה את ההשפעה של CBs על רגישות השיניים המושרה על ידי הלבנה.

מטרה

 

הסקירה השיטתית הנוכחית נועדה לענות על שאלת המחקר, האם הסיכון לרגישות השיניים נמוך יותר כאשר נעשה שימוש ב-CBs עם הלבנת שיניים במבוגרים, בהשוואה להלבנה ללא חומרי רגישות. המחברים כללו מחקרים קליניים אקראיים שהשוו יישום מקומי של CB עם פלצבו או ללא התערבות במהלך הלבנה. חיפושים אחר מאמרים מתאימים בוצעו ב-MEDLINE באמצעות PubMed, Cochrane Library, Library Brazilian in Medicine, ספרות מדעי הבריאות של אמריקה הלטינית והקריבית, Scopus, Web of Science, Embase וספרות אפורה ללא הגבלות שפה ותאריכים. המחקר עודכן בספטמבר 2022. הסיכון להטיה הוערך באמצעות Risk of Bias גרסה 2.0 והמחברים ערכו מטא-אנליזות עם מודל ההשפעות האקראיות כדי להעריך את וודאות הראיות. לאחר בדיקת מסד הנתונים, נותרו 22 מחקרים, כאשר רובם נמצאו כבעלי סיכון גבוה להטיה. לא התגלה הבדל בסיכון לרגישות השיניים בין הקבוצות. בבדיקה של קנה המידה האנלוגי ויזואלי, עוצמת רגישות השיניים הייתה נמוכה יותר עבור קבוצת ה-CB ושינוי הצבע לא הושפע.

מסקנות

 

ההשלכות המעשיות של המחקר הן, כי למרות שהלבנת שיניים מקומית באמצעות CB לא הפחיתה את הסיכון לרגישות השיניים ולשינוי הצבע, חומרים אלו הפחיתו מעט את עוצמת הרגישות של השיניים אך וודאות הראיות הינה נמוכה מאוד.

Favoreto MW, de Souza Carneiro T, Forville H, et al. Use of calcium-containing bioactive desensitizers in dental bleaching. A systematic review and meta-analysis. J Am Dent Assoc 2023; 154(3): 245-259