מחברי המאמר מציניים כי התפתחות המדיה החברתית מקדמת את הגישה למידע כי רוב בני האדם יכולים להשתתף בתהליכי ייצור והפצת תוכן בקנה מידה גדול. במקביל, המדע חייב להתחרות על תשומת הלב הציבורית עם חדשות מזויפות, עובדות אלטרנטיביות ופסאודו מדע במקורות תקשורת ההמונים כגון המדיה החברתית. בעיה זו הובילה בשנים האחרונות לעלייה פתאומית במחקרים אשר נערכים על מידע בלתי אמין. לדוגמא, מידע מוטעה בנושאי בריאות זוהה בפוסטים בפייסבוק על מחלות מדבקות (אבולה), חיסון כללי, חיסון ואורגניזמים מהונדסים גנטית, חיסון MMR, וירוס הזיקה, מעי דלקתי, הפלרת מים ומיתוסים בריאותיים נוספים.
מתוך ידע פופולרי והתנהגויות הקשורות לעששת השיניים, התוכן ברשתות החברתיות עלול להציג מידע מוטעה שמקורו באמונות של אנשים, כגון אנטיביוטיקה כגורם לעששת בשיני ילדים, הכחשת תפקידו של פלואוריד במניעת עששת והתעלמות מסוכר כגורם סיכון לעששת. מידע זה יכול להוביל בני אדם לצרוך תוכן המבוסס על טעויות אמפיריות ולאמץ התנהגויות מזיקות, שעלולות לפגוע במערכת היחסים של אנשי המקצוע והמתרפאים כמו גם בתוצאות של בריאות הפה. בהקשר זה, צריך לדעת מחברי המאמר להתבצע מחקר נוסף על מנת לזהות את קיומו של מידע מוטעה לגבי עששת דנטלית בסביבות דיגיטליות, התורם לפיתוח מדיניות והתערבויות ציבוריות ספציפיות.
לפיכך, בהתחשב בבעיית בריאות הציבור החמורה המהווה עששת השיניים עדיין, נדרשים מחקרים לגבי רשתות חברתיות ברחבי העולם על מנת לפקח על תכנים הנצרכים ומשותפים לעיתים קרובות במרחב הווירטואלי.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לזהות ולאפיין מידע מוטעה הקיים בתוכן הקשור לעששת השיניים שנמצא בפייסבוק, ביחס לגורמי חיזוי של אינטראקציה של המשתמשים עם פוסטים ומשתנים כגון: "מועד הפרסום", "פרופיל המחבר", "סנטימנט", "מוטיבציה", "המטרה של התוכן" ו"עובדות התוכן", הקשורים לסבירות מוגברת לתוצאה או אירוע מסוים (שיעורים גבוהים יותר של אינטראקציה של משתמשי פייסבוק עם פוסטים הקשורים לעששת השיניים). החוקרים שיערו כי משתמשי מדיה חברתית מקיימים יותר אינטראקציה באופן פעיל עם פוסטים שגויים מאלה המכילים רק מידע נכון.
הם אִחזרוּ 2,436 פוסטים שפורסמו באנגלית, לפי המספר הכולל הגבוה ביותר של האינטראקציה של המשתמשים.
סך הכל נבחנו 1,936 פוסטים ובהתאם לקריטריונים להכללה נבחר מדגם של 500 פוסטים. לאחר מכן, אפיינו שני חוקרים עצמאיים את הפוסטים לפי זמן פרסומם, פרופיל המחבר, המוטיבציה, מטרת התוכן, העובדות בתוכן והסנטימנט. באופן כללי, עיקר הפוסטים נוצרו בארצות הברית (74.8 אחוזים), הקשורים לפרופילים עסקיים (89 אחוזים), הציגו תוכן בנוגע למניעה (58.6 אחוזים), וללא מוטיבציה מסחרית (91.6 אחוזים). יתר על כן, מידע מוטעה זוהה ב-40.8 אחוזים מהפוסטים והיה קשור באופן חיובי לסנטימנט חיובי, פרופיל עסקי וטיפול של עששת השיניים. בעוד שהאינטראקציה הכוללת הייתה קשורה רק באופן חיובי למידע שגוי, ציוני ביצועי הייתר היו משויכים עם פוסטים מהפרופיל העסקי, פרסומים ישנים יותר וסנטימנט חיובי.
מסקנות
לדברי החוקרים, הגורם המנבא הייחודי של אינטראקציה מוגברת של המשתמשים עם פוסטים הקשורים לעששת השיניים בפייסבוק היה מידע מוטעה. עם זאת, מצב זה לא חזה את ביצועי הפיזור של פוסטים כגון פרופילים עסקיים, פרסומים ישנים יותר וסנטימנט שלילי/נטרלי. לכן לדעתם חיוני לקדם את הפיתוח של מדיניות ספציפית כלפי מידע באיכות טובה במדיה החברתית, הכולל ייצור חומרים נאותים, הגדלת התודעה הקריטית של צריכת תוכן בריאותי וסינון מידע בתיווך פתרונות דיגיטליים.
dos Santos MO, Santana Jorgea RO, Lotto M, et al. Reacting, sharing, and commenting: How many Facebook users are engaging with posts related to dental caries that contain misinformation? Caries Res 2023. doi: 10.1159/000531014