מחברי המאמר מציינים, כי על פי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF), בשנת 2021 כ-537 חיו עם סוכרת מיליון מבוגרים ברחבי העולם. מבין שלושת הסוגים העיקריים של דיאבטס מליטוס, השכיחה ביותר היא סוכרת מסוג 2 (T2DM), ומהווה למעלה מ-90 אחוזים מכלל המקרים. במהלך השנים האחרונות, מחקרים in vivo ו-in vitro הוכיחו כי המיקרו-סביבה של סוכרת עלולה להשפיע על חילוף החומרים של העצם, להפחית את מחזור היווצרות העצם, לפגוע באנגיוגנזה ולסכן ריפוי פצעים. לפיכך, סוכרת נחשבת באופן מסורתי כגורם סיכון לסיבוכים של השתלות שיניים, שכן היא מעכבת את ההתפתחות של אוסאואינטגרציה מוקדמת, ומעוררת מצבי דלקת סביב השתל.

סקירות שיטתיות הגיעו לאחרונה למסקנה, שלא רק האבחנה של סוכרת, אלא רמת המוגלובין A1c (HbA1c) מוגברת, קשורה לסיכון גבוה יותר למחלת החניכיים כמו גם פרי-אימפלנטיטיס. כמו במחלות זיהומיות רבות אחרות, ישנם גורמים פתוגניים המעוררים שחרור מולקולות אימונולוגיות, שמקורן במאכסן על ידי תאים סביב שתלים. לדבריהם, מספר גדל והולך של קלינאים סוברים כי סמנים ביולוגיים דלקתיים אלה, כגון ציטוקינים פרו-דלקתיים/ אנטי דלקתיים, כימוקינים וסמני מטבוליזם של עצם, עשויים לשפר את האבחנה, החיזוי והניהול של פרי-אימפלנטיטיס. כמה מחקרים קליניים גם הוכיחו כי נוכחותם של סמנים ביולוגיים בנוזל החניכיים סביב שתלים (PICF) קשורה קשר הדוק להתפתחות פרי-אימפלנטיטיס. בנוסף, לדברי המחברים, מחקרים ניסויים דיווחו כי רמות גבוהות של גלוקוז בדם עלולות לפגוע בריפוי מוקדם וביציבות ארוכת טווח של שתלים דנטליים, לפחות חלקית באמצעות ויסות הביטוי של ציטוקינים דלקתיים וחלבונים אוסטאוגניים.

 

מטרה

החוקרים ביקשו לבצע סקירה שיטתית מקיפה ומטה-אנליזה על מנת לחקור את ההשפעות של רמות משתנות של HbA1c על סמנים ביולוגיים סביב השתל. בנוסף, הם ערכו מטה-אנליזה של מינון-תגובה (DRMAs) של הנתונים הקיימים, על מנת להעריך את המידה והצורה של הקשר בין רמות HbA1c לבין סמנים ביולוגיים, ולכמת את הסיכונים המוקדמים של פרי-אימפלנטיטיס, הקשור לרמה מוגברת של HbA1c. המחברים ביצעו חיפוש במאגרי המידע PubMed, Embase וברישום המרכזי של Cochrane לניסויים מבוקרים עד מרץ 2022. נכללו מחקרים שדיווחו על סמנים ביולוגיים סביב שתלים, ותוצאות קליניות ורדיוגרפיות בחולים עם רמות שונות של המצב הגליקמי ((HbA1c. הם ערכו מספר ניתוחים, כגון מטה-אנליזה, ניתוח רגישות, מטה-אנליזה של מינון-תגובה (DRMA) ומטא-רגרסיה של טעויות משמעותיות (REMR). בניתוח נכללו סך של 10 מחקרים ו-634 משתתפים, עם מעקב מקסימלי של שש שנים של תפקוד. רמת תוצרי הקצה המפותחים של גליקציה (AGEs) בנוזל החניכיים סביב השתלים PICF) ) הייתה גבוהה באופן משמעותי בקבוצת הסוכרת / היפרגליקמיה מאשר בקבוצה הבריאה. ניתוחי תת-קבוצות הראו כי קבוצה של מווסתים שליליים של חילוף החומרים של העצם (כולל IL-6, TNF-α, IL-8 ו-RANKL) היו גבוהים יותר באופן משמעותי בקבוצת הסוכרת / היפרגליקמיה. שיעור הישרדות השתלים (100 אחוזים) לא נפגע בחולים עם רמת HbA1c של פחות מ-10 אחוזים. תוצאות ערכי היציבות של השתלים (ISQ), דימום בעת בדיקה (אחוזי BOP), עומק כיסים (PD) ואובדן העצם השולית (MBL) בקבוצת הסוכרת / היפרגליקמיה, היו גרועים משמעותית מאלו שבקבוצה הבריאה. תוצאות המטה-אנליזה של מינון-תגובה הראו, שהצטברות תוצרי הקצה של גליקציה בנוזל החניכיים סביב השתלים החמירה את עומק הכיסים ואובדן העצם השולית באופן של תגובה תלוית-מינון עם רמות גבוהות של HbA1c.

 

מסקנות

מחברי המאמר מסכמים, כי מצבי סוכרת / היפרגליקמיה עלולים להגביר רגולטורים שליליים של חילוף החומרים של העצם ולסכן את הבריאות סביב השתל. בנוסף, קיימים קשרי מינון-תגובה בין רמות HbA1c לבין הצטברות תוצרי הקצה של גליקציה בנוזל החניכיים סביב השתלים, עומק כיסי החניכיים ואובדן העצם השולית.

 

Lv X, Zou L, Zhang X, et al. Effects of diabetes/hyperglycemia on peri-implant Biomarkers and clinical and radiographic outcomes in patients with dental implant restorations: A systematic review and meta-analysis. Clin Oral Impl Res 2022; 33: 1183-1198