לדברי מחברי המאמר, הצבת שתלים דנטליים בלסת העליונה הקדמית הינה תהליך מאתגר, עקב קיום תכוף של נפחי רקמות לא מספיקים ודרישות אסתטיות גבוהות. דווחו התערבויות כירורגיות שונות על מנת לייעל את התוצאות הקליניות, להגביל את התחלואה ולפשט את ההליך, כולל סוג (או תזמון) הצבת השתל בהתייחסות לעקירת השיניים, עיצוב המתלה הכירורגי, שילוב עם אוגמנטציה של הרקמה הרכה ו/או הקשה, ריפוי שקוע או טרנס-מוקוזאלי עם או בלי שיקום מיידי. זיהוי של אינדיקציות ספציפיות לגישות כירורגיות שונות מסייע לספק את המסגרת הכללית לקבלת ההחלטות הקליניות. מספר ניכר של מחקרים פורסמו במהלך השנים האחרונות, במיוחד לגבי טכניקות כירורגיות שונות והליכי אוגמנטציה של הרקמות. סקירות היקפיות שיטתיות ומיפוי ראיות עשויים לעזור להעריך את ההתפתחות של התחום, ההפצה של ההוכחות, סוגים ופערים. במתודולוגיה זו נעשה לדברי המחברים שימוש בהצלחה בתחומים אחרים של רפואה, על מנת לארגן ביעילות את הראיות ולאפשר חדשנות המוּנָעָת מקיום של נתונים מגוף ראיות שהוא הטרוגני בשיטות ורחב בהיקף.
הצורך בהרמת מתלה, במיקום חתך אנכי משחרר ובהוספת אוגמנטציה של רקמות רכות ו/או קשות, עשוי לשפר את התוצאות הקליניות, אך במקביל להגביר את המורכבות ואת השכיחות של סיבוכים כירורגיים ותחלואה. הרציונל להתמקדות ולחדשנות בשיטות הניתוח נובע מהשיעורים הגבוהים של כשל בריפוי פצע וסיבוכים שנצפו במחקרים קליניים אקראיים מבוקרים רב-מרכזיים. יתר על כן, עשוי להיות מועיל לזהות את עצי המשפחה העיקריים של ההתערבויות הכירורגיות, תוך התמקדות ברכיבים הטכניים הקריטיים, ויחד עם תוצאות בסיסיות ופרה-קליניות, לעצב דור חדש של מחקרים על מנת להתאים את הניתוח למושגים ביולוגיים טובים יותר.
מטרה
סקירת ההיקף ומיפוי הראיות הנוכחיים נועדו לתאר באופן כמותי את הספרות העדכנית על התערבויות כירורגיות עבור השתלת שיניים בלסת העליונה הקדמית, והתפתחותם לצד עיצובים ושילובים ספציפיים. ההשערות הספציפיות היו כי תיאור כמותי של גישות הניתוח המדווחות בספרות המדעית היו: (1). לזהות תחומים של מיקוד מחקר ספציפי; (2) לבסס מחקר עתידי שמטרתו לפשט את ההתערבות.
החוקרים ערכו חיפושים אלקטרוניים ב-PubMed, Embase ו-Cochrane. בסקירה נכללו מחקרים קליניים ראשוניים המדווחים על התערבויות כירורגיות בלסת העליונה הקדמית, עם גודל מדגם של לפחות עשרה מתרפאים. נעשה שימוש בניתוח תיאורי ובגישת "מפת חשיבה" (דיאגרמה המשמשת לארגון מידע חזותי בהיררכיה, המראה מערכות יחסים בין חלקי השלם), כדי לתאר את התיעוד של התערבויות כירורגיות שונות. בעבודה נכללו 272 מחקרים שדיווחו על 9001 מתרפאים.
במהלך שני העשורים האחרונים, מתארים החוקרים את סוגי ההתערבויות של מיקום שתלים לאחר עקירה בהתאם לסיווג של קונצנזוס כדלקמן:
סוג 1 מתייחס להצבת שתל לתוך מכתשית שן במקביל לעקירה.
סוג 2 מתייחס להצבת שתל לאחר ריפוי ניכר של הרקמות הרכות, אך לפני מילוי עצם משמעותי מבחינה קלינית, המתרחשת בתוך המכתשית.
סוג 3 הוא הצבת שתל בעקבות מילוי עצם קליני ו/או רנטגני משמעותי של המכתשית.
סוג 4 הוא הצבת שתל לאתר שהאזור החלים לחלוטין.
לדבריהם, מספר המאמרים בספרות על הצבת שתלים בלסת העליונה הקדמית גדל באופן דרמטי (7 מחקרים לפני 2005, 151 מחקרים לאחר 2016). בסך הכל, מפת הראיות זיהתה שש אופרציות ראשוניות ו-33 וריאציות. מיקום שתלים מיידי (סוג 1) היה הטיפול השכיח ביותר שדווח עבור עקירת שן חסרת סיכוי (141 מחקרים, 4670 מתרפאים); מיקום שתל ללא הרמת מתלה, עם אוגמנטציה של רקמות קשות ומתן של שיקום מיידי, הייתה הווריאציה שדווחה הכי הרבה (33 מחקרים, 987 מטופלים). מיקום שתלים מסוג 3/4 (62 מחקרים, 1902 מטופלים) ואוגמנטציה של אתר ההשתלה (33 מחקרים, 788 מטופלים), דווחו לעתים קרובות בעקבות שיניים חסרות. נצפו הבדלים גיאוגרפיים, כאשר מחקרים עם יישום מיקום מסוג 2 התקיים כמעט אך ורק מאירופה.
מסקנות
מחקרים אשר עסקו במיקום שתלים מיידי היוו את ההתערבות הכירורגית המדווחת ביותר בלסת העליונה הקדמית. אוגמנטציה של רקמה קשה דווחה לעתים קרובות בו-זמנית עם או לפני הצבת השתל. שיקום מיידי שימש בעיקר עבור התקנת שתל מסוג 1. הממצא שדווחו שש פעולות ראשוניות עם 33 וריאציות מצביע על הצורך במחקר נוסף על מנת לפשט ולגבש את הגישה הכירורגית.
Wu XY, Acharya A, Shi JY, et al. Surgical interventions for implant placement in the anterior maxilla: A systematic scoping review with evidence mapping. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 1-12