יונתן מן*, גיא טוביאס**, ירון ברשטיין*, מרגכי פינדלר*

מחקר מוגדר כפעילות שיטתית לאיסוף מידע וניתוחו.(1) ניתן לחלק את המחקר למחקר בסיסי שמתקיים ברובו באוניברסיטאות, ולמחקר יישומי שמתבצע בגופים שונים, כגון חברות מסחריות, מכוני מחקר פרטיים ואוניברסיטאות.

חוקרים מדיסציפלינות שונות, אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות ממשלתיים, מרכזים להתמחויות והתעשייה חברו יחדיו על מנת לבנות בסיס לפיתוח הישגים מחקריים וקליניים כולל ברפואת שיניים. להתפתחויות אלו יש לצרף את ההתפתחות במדע המולקולרי, הגנטי, האימונולוגי והפרמקולוגי, במקביל להתפתחויות בחומרים הדנטליים ומדעי המחשב, וכל אלו מובילים אותנו לקידמה ולפיתוח ברפואת השיניים וברפואה.

המחקר הרפואי הינו שם כולל למגוון רחב של מחקרים בתחום הרפואה, החל ממחקר בסיסי ועד למחקר קליני, הכולל גם ניסויים קליניים. מטרת המחקר הרפואי היא להעשיר את הידע האנושי בהבנת גוף האדם ותחלואיו.(2) המחקר הרפואי תורם להעלאת רמת הרפואה, מעשיר את הידע המקצועי של נותני השרות ומשפר את איכות הטיפול. הוא גם משמש כלי למקבלי החלטות לצורך גיבוש מדיניות במערכות הבריאות.

יש הטוענים, כי המחקר הקליני הראשון נעשה עוד בתקופתו של מלך בבל, נבוכדנצר (605-562 לפנה"ס). בספר דניאל פרק א' מתואר שחלק מילדי האצולה, שנבחרו לשרת את המלך, נצטווה לאכול בשר אדום ויין וחלק אחר נצטווה לאכול רק אוכל צמחוני ומים, והבריאים יותר היו הקבוצה השנייה. מאז ועד היום המחקר לסוגיו התפתח, כאשר בין הישגיו הבולטים חיסונים לחצבת, לפוליו ולאחרונה לקורונה, פיתוח האינסולין, האנטיביוטיקות למיניהן, תרופות ללחץ דם, אטרוסקלרוזיס, איידס, ורבים אחרים.(3)

ברפואת השיניים ההתפתחויות המרכזיות היו: הבנת הזיהום והחיידקים, התקדמות בנושא המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה (לואי פסטר, 1890), גילוי השפעת חוסר בויטמין C על בריאות החניכיים, הכרת והבנת המיקרוביולוגיה של העששת ומחלות פריודונטליות, הכרה בממצא שמחלות אלו הינן ממקור המאפשר פיתוח אמצעי מניעה ראשונית ושניונית, הכרת הנייטרוס אוקסיד ב-1844 וגילוי ההרדמה המקומית ב-1905, שפותחה על ידי המדען הגרמני Alfred Einhorn, ההכרה בחשיבות הפלואוריד בשנות ה-30 ובמקביל פיתוחי טכנולוגיות שונות ובהן: חומרים מרוכבים ב-1949, ושכלולם לשימוש באיטום חריצים וחרירים ב-1960, הכנסת ה-high speed, ששינה את שיטות הטיפול ואיכותו, פיתוח השתלים הדנטליים, מהחדרת הויטליום הראשון ב- 1937 ומאז המשך הפיתוח עד היום, בהם הפך השתל לאמצעי יום יומי בשחזורים דנטליים. בשנים האחרונות, הופכת הדיגיטציה אף היא לדור הבא ברפואת השיניים.(4)

בימים אלו, מתבצעים בעולם כולו מחקרים לשיפור עתידי של רפואת השיניים, החל ממניעה, הבנת הקשר העמוק בין מחלות סיסטמיות למחלות אורליות, תפקיד הרוק על רכיביו וכמובן פיתוחי טכנולוגיות שונות לצורך מתן אפשרויות לשחזורים מדויקים יותר, בטוחים יותר, נוחים יותר לשימוש, על מנת לשפר את איכות חיי המטופל ובריאותו.

במבט לאחור, כבר ביוון העתיקה היו התייחסויות לרפואת השיניים על ידי היפוקרטס ואחרים. הספר הראשון שהיה מכוון לרפואת שיניים בלבד פורסם ב-1530, The Little Medicinal Book for all Kinds of Diseases and Infirmities of the Teeth וב-1723 פרסם Pierre Fauchard את הספר The Surgeon Dentist, a Treatise on Dentistry. בית הספר הראשון לרפואת שיניים נפתח ב-1840 בבלטימור ואילו בית הספר הראשון לרפואת שיניים שהיה קשור לאוניברסיטה, The Harvard University Dental School, נפתח ב-1867. משחת השיניים הראשונה יוצרה על ידי קולגייט ב-1873.(5)

התפתחויות מחקריות אלו ברפואה וברפואת שיניים התבססו על אוניברסיטאות, בתי ספר לרפואת שיניים, מכוני מחקר בעולם כולו, מוסדות ממשלתיים, תעשייה, רופאים פרטיים ובני אדם בעלי חזון ומעוף. פיתוח מחקרים אלו הצריך משאבים בלתי מבוטלים, בהיבט האנושי והפיננסי כאחד.

מימון המחקר הבסיסי והקליני מקורו בגופים שונים, החל מארגונים ממשלתיים כמו משרד הבריאות האמריקאי (ה-NIH), האיחוד האירופאי (EU), הקרן הגרמנית למחקר (DFG), קרנות משותפות – הקרן הדו לאומית למדע ארה"ב-ישראל, הקרן למחקר ופיתוח מדעי גרמניה-ישראל וכן כספים שמקורם בארץ, מתרומות, המדען הראשי של משרדי ממשלה שונים, מקורות פנימיים של האוניברסיטאות וכדומה. נתח נכבד למחקר מגיע מחברות תעשייתיות ומימון פרטי כהשקעה בחברות סטארט אפ. ישנם לא מעט גורמים מסחריים המשקיעים במחקר לצורך בדיקת איכות מוצר, בדיקת שביעות רצון צרכנים ועוד כהנה וכהנה.(6, 7)

באופן מסורתי, עיקר המחקר התבצע לאורך השנים על ידי מערכות אוניברסיטאיות, הן במערכת מדעי הבסיס והן במחקרים קליניים, אם כי חלק לא מבוטל בוצע במכונים פרטיים ממקורות מימון שונים. עם העלייה בתחרות בין גופי שירות שונים בכל מגזרי המשק בתחום מוצרי צריכה והשירותים, גברה חשיבות פיתוח המוצרים, שיפור המוצרים, שיפור השיווק, שיפור הגשת המוצר ושביעות רצון הצרכן. גם בשירותים אחרים כמו שירותים רפואיים, כולל שירותים דנטליים, גברה חשיבות שיווק וקידום המוצר. זאת ועוד, בידי הגופים הרפואיים נאסף חומר קליני בהיקפים אדירים, ובעיקר כאשר המערכות הפכו ממוחשבות. כיום, קופות החולים הקימו מכוני מחקר, המאפשרים גיוס כספים לשימוש בחומר הקליני שבידיהן, לקידום המחקר, לקידום רופאי הקופות, ליצירת מקור לביצוע מחקר למעוניינים בכך וכן לשיפור איכות השירות ללקוחות.

נשאלת השאלה, מדוע המערכות הדנטליות הגדולות במדינה אינן משתמשות אף הן בבסיס הנתונים האדיר שנאסף בהן. כך למשל, ב-2014 החלה מכבידנט במחשוב מלא של נתוני הטיפולים המבוצעים למתרפאים בכל הגילאים. והיום, עם בסיס נתונים אדיר של כמיליון איש, ניתן לבצע מחקרים מסודרים ומבוססים תוך שיתוף רופאים מתוך הרשת. בסיס נתונים נוסף במכבי שרותי בריאות מאפשר הרחבת מסד הנתונים ואפשרויות המחקר בכיוונים מגוונים. אקדמיזציה של מערכת מסחרית ברפואת שיניים לא באה רק לבדוק נושאים שונים שמעולם לא נבדקו במערכת זו, אלא מאפשרת גם שילוב רופאים במחקר ועל ידי כך העלאת רמתם.

יחידת המחקר של מכבידנט פרסמה השנה מספר מחקרים לא מבוטל ובמקביל נמצאת בשלבי איסוף חומר אנליזה וכתיבה של עשרות מחקרים אחרים. בין המחקרים שפורסמו היו מדדי איכות ברפואת השיניים, השפעת הפסקת ההפלרה על בריאות שיני הילדים בגילאי 12-3, מתן ביטוי לפרויקט רפואת שיניים מרחוק (Teledentistry), נתונים לגבי ההדבקה מקורונה בתקופת הסגר, טיפול דנטלי דחוף שניתן בתקופת הסגר, ועוד. פתיחת אופציית מחקר זו, מאפשרת לרופאים ולסטודנטים להשתלב בביצוע המחקרים או לבצע מחקרים כחלק מדרישות המוסד בו הם לומדים: התמחויות, עבודות מוסמך ואחרות.

פיתוח המחקר בתוך מערכת ממוחשבת זו הינו הכרח, ובכך משמשת מכבידנט כמגדלור למערכות אחרות שיכולות אף הן לפתח מחקר לטובת הכלל, הפרט, נותני השירות, מקבלי השירות והגוף המרכז את הפעילות בתוך 53 מרפאות, עם 1100 רופאים, כ-360 שינניות, כ-820 סייעות וכ-500 אנשי מינהל. מחקר, על פי ד"ר סלבקין, שעמד בראש ה-NIDCR, הינו דרך נפלאה לחשוב כיצד ניתן לשפר. לדבריו, רעיונות מגיעים מבני אדם, משיחות מסדרון, משיחות במרפאות, מסטודנטים, מהצוות המטפל ומגורמים שמחוץ לרפואת השיניים.(4) מחקר הוא זה שהופך את רפואת השיניים ממקצוע (Trade) לתחום עיסוק Profession)). ד"ר וולפי, סגן מנהל המחקר לשעבר בקולגייט, אומר כי מורשת המחקר הדנטלי מביטה על העבר, משנה את ההווה ויוצרת את העתיד.(4)

ברור כי המחקר חשוב והכרחי ויש לתמוך בקידומו ובפיתוחו במערכות דנטליות מוסדיות. המחקר ירים את קרנה של רפואת השיניים בכלל, ירים את קרנו של המוסד המשקיע בנושא ויגיע להישגים שישפרו את רמת השירות ואיכותו.

*יחידת המחקר הרפואי במכבידנט **המחלקה לרפואת שיניים קהילתית, הפקולטה לרפואת שיניים האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים

מראי מקום:

  1. ויקיפדיה: ערך מחקר https://he.wikipedia.org/wiki
  2. ויקיפדיה: ערך מחקר רפואי https://he.wikipedia.org/wiki
  3. ויקיפדיה: ערך מחקר רפואי https://en.wikipedia.org/wiki/Medical_research

The legacy of dental research. Inside Dentistry, June 2006 2(5) .4

History of Dentistry. Httss://www.adea.org/GoDental/Health .5

  1. https://www.sce.ac.il/research-proposals/research_funds
  2. מקורות מימון, אוניברסיטת תל אביב https://research-vp.tau.ac.il/home/funding-general