מטרת הטיפול במחלת החניכיים הינה להפחית את מספר המיקרואורגניזמים הפתוגנים, כמו גם את תוצריהם הביולוגיים כגון אנדוטוקסינים, אנטיגנים, אנזימים וגורמים מגרים אחרים ברקמות, ולאפשר לרקמות החניכיים לחזור למצב בריאות. העיקרון הבסיסי הזה נמצא ברקע הפיתוח של טיפולים חדשים במחלות החניכיים המבוססים על שליטה בגורמים למחלה ובמיוחד החיידקים האנאירוביים הגרם-שליליים הנמצאים באזור תת החניכיים ובכיסי החניכיים. מחברי המאמר מציינים כי בספרות המדעית הומלץ על שימוש משולב בחומרים אנטי מיקרוביאליים יחד עם טיפול באמצעות מכשור מכני. כלורהקסידין נחשב לתקן הזהב של החומרים הכימיים לטיפול במחלת החניכיים, עקב פעולתו כנגד הרובד. עם זאת, לדבריהם ישנם חיידקים הנמצאים בביופילם של הפה, המגלים עמידות לתרופות מרובות, כולל כלורהקסידין. הוכח כי השימוש באנטיביוטיקה בשטיפות של אזור תת החניכיים מקדם את השיפור הקליני כאשר נעשה בשילוב עם הסרת אבנית והקצעת שורשים, אך חלק מהחיידקים הפריו פתוגנים מגלים עמידות גם לחומרים אלו. המחברים מציינים כי חומרים פיטוכימיים (תרכובות כימיות המיוצרות על ידי צמחים), הוצגו כחלופה, עם תכונות רצויות ופחות תופעות לוואי. פורמולציות המבוססים על פיטוכימיקלים שימשו עוד מימי קדם בטיפול במגוון מחלות, כולל מחלות חניכיים. בתרחיש זה קיימת מגמה של העדפה בשימוש במוצרים טבעיים כתוספים לטיפול במחלות החניכיים ובמיוחד השימוש בתה ירוק שהינו משקה פופולרי הנצרך ביותר (לאחר מים) ברחבי העולם, הינו בעל תכונות נוגדות רובד, פועל לבקרת דלקת חניכיים, ובנוסף הינו בעל תכונות אנטיבקטריאליות ונוגדות חמצון. תה ירוק עשוי להפחית את הסיכון למחלות חניכיים בעת טיפולי חניכיים בשל פעילותו האנטי-קולגנאזית ועל ידי עיכוב היצמדות של חיידקים פתוגניים כגון Porphyromonas gingivalis לתאי האפיתל של הפה והחניכיים. ישנם סוגים שונים של דרכי יישום של תה ירוק לשם טיפול במחלות החניכיים, כגון שקיות אינפוזיה של תה, רצועות תאית הידרוקסיפרופיל, ג'ל ומשחות שיניים. המחברים מציינים, כי לא מצאו שום סקירה שיטתית במאגרי המידע האלקטרוניים המקובלים שניתחו את הראיות המדעיות לגבי יעילותן של פורמולציות וצורות שונות של תה ירוק כתוספת עזר לטיפולי חניכיים.
מטרה
המחקר הנוכחי מתבסס על ההשערה כי שימוש נלווה בתה ירוק כתוספת לטיפולי חניכיים שאינם כירורגיים יעיל ללא קשר לצורת היישום שלו בהשוואה לטיפולי חניכיים שאינם כירורגיים בלבד.
בסקירה נכללו ניסויים קליניים אקראיים שעסקו בהערכת תה ירוק כגורם טיפולי נלווה לסקילינג והקצעת שורשים (SRP) בטיפול במחלת החניכיים. לצורך המטה-אנליזה, חישבו החוקרים הבדל ממוצע סטנדרטי (SMD) ו-95 אחוזי CI בהשוואה בין טיפול בתוספת של תה ירוק ובקרה של הטיפול המכני בלבד.
המחברים ערכו חיפוש אלקטרוני בשבעה מאגרי מידע עד יולי 2020: Medline, Lilacs, Scopus, Scielo, Web of Science, Cochrane ו-EMBASE באמצעות Science Direct. שני סוקרים עצמאיים ביצעו הערכה של כותרות ואבסטרקטים של מאמרים. הם השיגו את הטקסט המלא של המחקרים שנבחרו והסוקרים העצמאיים קראו ובחרו את המאמרים המלאים. לצורך מיצוי הנתונים, נבחרו מהמחקרים הנתונים הבאים: שנת הפרסום, מדינה, שפה, מקום המחקר, גיל, גודל המדגם, פרמטרים ששימשו לאבחון מחלת החניכיים, פרוטוקול מיצוי החומר הפעיל, אופן השימוש בצמח, הצורה הפרמקוטית, אופן האפליקציה של החומר, סוגי הטיפולים בהם היה שימוש, טיפולי קבוצת הבקרה, סוג הפלצבו, צורת ההתערבות, תוצאות הטיפול, הניתוח הסטטיסטי ומדדי ההשפעה שהיו בשימוש.
נעשתה חלוקה של תת קבוצות לפי סוגי צורות היישומים של התה ירוק. וודאות הראיות הוערכה באמצעות שיטת GRADE ובסקירה הסופית נכללו תשעה מחקרים וזמן המעקב של הטיפולים נע בין 21 יום ל-6 חודשים. המטה-אנליזה של תת-הקבוצות הראתה כי התה הירוק שמקורו בשקית הפחית את רמת הדימום בבדיקת מחדר ואת מדד החניכיים בהשוואה לסקילינג והקצעת שורשים בוודאות נמוכה מאוד של ראיות. השימוש בתה בשקית ובתכשיר לניקוי השיניים הפחיתו את מדד הרובד בוודאות נמוכה מאוד בהשוואה לביקורת. כל צורות היישום של תה ירוק הראו וודאות נמוכה מאוד של ראיות בהפחתת עומק הכיסים, כמו גם לאובדן התאחיזה הקלינית עם ודאות נמוכה של ראיות.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי לא נמצא הבדל ביעילות התה הירוק עצמו או בשילוב עם טיפול מכני להפחתת עומק הכיסים. תוספת תה ירוק לטיפול בחניכיים הראתה וודאות נמוכה מאוד ביעילות הטיפול במחלה.
Melo JGA, Sousa JP, Firmino RT, et al. Different applications forms of green tea (Camellia sinensis (L.) Kuntze) for the treatment of periodontitis: A systematic review and meta-analysis. J Periodontal Res 2021. DOI: 10.1111/jre.12871