לדברי מחברי המאמר, אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים המטפלים במתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים מתמודדים כל העת עם האתגר לעודד את המוטיבציה לטיפול עצמי עקבי ויעיל של המתרפא. ישנן עדויות לכך, שגורמים פסיכולוגיים כגון חרדה דנטלית, תחושת קוהרנטיות, מיקום השליטה, אמונות הקשורות בבריאות הפה והיעילות האישית משפיעים באופן משמעותי על ההתנהגויות הקשורות לבריאות הפה (למשל התמדה בטיפולי השיניים, קידום היגיינת הפה ותזונה בריאה). הם קובעים כי באופן אינטואיטיבי ניתן לחשוב כי התערבויות פסיכולוגיות עשויות להוות אסטרטגיה יעילה לסיוע בטיפול במחלות הפה כגון מחלות החניכיים.

ואמנם, ישנן עדויות המצביעות על כך שגישות פסיכולוגיות המופנות כלפי שינוי התנהגויות עשויות לשפר בהצלחה את האפקטיביות של חינוך לבריאות הפה. לדוגמא, הוכח כי לתוכנית חינוכית לבריאות הפה המותאמת באופן אישי (ITOHEP), המבוססת על אסטרטגיות קוגניטיביות חברתיות וראיון מוטיבציהMI) ), יש השפעה חיובית יותר על התנהגויות היגיינת הפה (שליטה על דלקת חניכיים ועל הרובד, כמו גם תדירות דיווח עצמי של הניקוי היומי בין-שיניים), בהשוואה לתכנית חינוך סטנדרטי להיגיינת הפה. החוקרים מציגים תוכנית אינטראקטיבית לניהול התנהגותי בשם Sonicare Connect, שתוכננה להעצים את התקשורת בין המטפלים למתרפאים, לערב את המתרפאים, לסייע בקידום הגישה המרוכזת במתרפא ולהפוך את הביקורים במרפאת השיניים לפחות מלחיצים הן בקרב הרופאים והמתרפאים. התכנית, שפותחה על ידי Philips Oral Healthcare, מבוססת על עקרונות ראיון המוטיבציה ומטרתה להשפיע על תוצאות הטיפול על ידי סיוע בשיפור הטיפול האורלי העצמי באמצעות יישום טכניקות המשפרות את האמפתיה של הקלינאי, הבחירות והמעורבות של המתרפא, ולכן מגדילות את המוטיבציה של המתרפאים לאמץ ולשמר את שיגרת הטיפול העצמי.

מטרה

המחקר נועד להעריך באמצעות ניסוי קליני אקראי עם בקרה את השפעת תכנית ניהול ההתנהגות (Sonicare Connect) ולהשוות אותה לגישה תקנית של תקשורת לטיפול אורלי להפחתת הרובד, שיפור התוצאות הקליניות ועמידת המתרפא בטיפול אורלי עצמי בקרב מתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים קלה עד מתונה.

בניסוי השתתפו 71 מתרפאים עם מחלת חניכיים, אשר במהלך תקופת הרצה החלו להשתמש במברשת שיניים חשמלית (Sonicare FlexCare; Philips Oral Healthcare). לאחר תחילת הניסוי בוצעו שני מפגשים של טיפול חניכיים לא ניתוחי, יחד עם הפעלת אחת משתי הגישות של התקשורת בתחום הטיפול האורלי. מדדי הרובד הדימום, בדיקת עומק כיס (PPD) ורמת התאחיזה הקלינית (CAL) נרשמו בביקור ההקרנה, בביקור הבסיסי ובשבועיים 8 ו-14 לאחר הבסיס. המתרפאים התבקשו למלא יומנים לגבי הטיפול האורלי העצמי.

הן לרופאים והן למתרפאים הועברו שאלונים לגבי ההתנסות בדרכי הטיפול על מנת להעריך את החוויה הסובייקטיבית של האינטראקציות בין הקלינאי למתרפא במהלך הביקורים במרפאה.

*במאמר מצוין כי המחקר מומן על ידי חברת Healthcare, Inc (Bothell WA) PhiliOral

Donos N, Suvan JE, Calciolari E, et al. The effect of a behavioural management tool in adults with mild to moderate periodontitis. A single-blind, randomized controlled trial. J Periodont Res 2021; 56: 46-5