על פי מחברי המאמר, אנטיביוטיקה נמצאת בשימוש נרחב ברפואת השיניים לטיפול בזיהומים שונים. עם זאת, שימוש יתר או שימוש לרעה באנטיביוטיקה עלול לגרום לעמידות מוגברת של חיידקים כפי שניתן לראות במדינות בהן ניתן לרכוש את התרופות ללא מרשם. השתלות שיניים הופכות פופולריות יותר ויותר לשיקום שיניים חסרות בשל היתרונות הרבים של ההליך. על מנת להגדיל את אחוזי ההצלחה של השתלים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח, הוצע בתחילת עידן השתלים להשתמש במינון שני גרם אמוקסיצילין לפני ניתוח החדרת השתל. לאחר מכן הוצעו מספר משטרי אנטיביוטיקה נוספים. במספר מדינות נצפה חוסר תקינה ברורה במשטרי האנטיביוטיקה הפרי-אופרטיביים המשמשים את רופאי השיניים בעת ביצוע השתלות בפה. אי לכך, ברור לדעת המחברים כי יש צורך לקבוע משטר אנטיביוטי תקף לפני הניתוח בשטח השתלות השיניים. מחקרים קליניים הראו תוצאות סותרות בנוגע להשפעות השימוש באנטיביוטיקה לפני הניתוח על שיעור ההישרדות של השתלים. סקירה שיטתית מורכבת דיווחה כי מתן אנטיביוטיקה לפני הניתוח בשילוב עם הצבת שתל הפחיתה את הסיכון לאובדן השתל בשני אחוז והעלתה כי אין כל יתרון לרשום אנטיביוטיקה בניתוח שתל לא מסובך במתרפאים בריאים. החוקרים מציינים כי מלבד הכשל של השתלות שיניים, דרך נוספת לקבוע אם למתן אנטיביוטיקה לפני הניתוח יש השפעה חיובית על בריאות הפה של המתרפא היא להעריך את אובדן העצם הקרסטלית סביב השתל. נמצא בעבר, כי למתרפאים שנטלו אנטיביוטיקה לאחר הניתוח היה אובדן מופחת של העצם הקרסטלית סביב השתל לאחר שישה חודשים של מיקומו, בהשוואה לאלו שלא קיבלו אנטיביוֹטיקה לאחר הניתוח. עם זאת, מעט מאוד נתונים זמינים על השפעת האנטיביוטיקה על שינוי ברמת העצם הקרסטלית. בנוסף, מעט מאוד ניסויים קליניים מבוקרים בדקו את ההשפעות של משטרי אנטיביוטיקה שונים על התוצאות המבוססות על המתרפאים כגון כאב ותחלואה.

מטרה

הניסוי הקליני האקראי הנוכחי נעשה על מנת להעריך את ההשפעה של מתן אנטיביוטיקה לאחר הניתוח על הרמודלינג של העצם הקרסטלית סביב השתל לאחר שנה, וכן כאבים ותחלואה לאחר הניתוח ושיעורי ההישרדות של השתלים לאחר שנה בקרב מתרפאים בריאים. 38 בני אדם בריאים גויסו לניסוי הראשוני הזה, שהיה ניסוי קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר עם פלצבו. קבוצת הטיפול (n=18) קיבלה שני גרם אמוקסיצילין שעה אחת לפני הנחת השתל ולאחר הניתוח בוצע משטר אנטיביוטי בן שבעה ימים (500 מ"ג שלוש פעמים ביום). קבוצת הביקורתn=20) ) קיבלה אותו המינון של אמוקסיצילין לפני הניתוח ופלצבו לאחר הניתוח. רמות העצם הקרסטלית המזיאלית והדיסטלית סביב השתל נמדדו בתחילת המחקר, ולאחר ארבעה חודשים ושנה באמצעות צילומי רנטגן פריאפיקאליים. חומרת הכאב לאחר הניתוח הוערכה באמצעות שאלונים בניהול עצמי במשך שבעה ימים. התחלואה הקשורה לניתוח הוערכה לאחר שבוע, שלושה שבועות, 16 שבועות ושנה. 37 משתתפים השלימו את המחקר. במעקב של שנה אחת, ממוצע השינויים המשולבים של העצם הקרסטלית סביב השתל עבור קבוצת הטיפולn=18) ) וקבוצת הביקורת n=19) ) היו 0.44 ± 0.41 מ"מ ו-0.27 ± 0.56 מ"מ, בהתאמה. ההבדל בין הקבוצות באשר לשינויים הממוצעים ברמת העצם הקרסטלית לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית. לא היו הבדלים משמעותיים בתחלואה הקשורה לניתוח בין קבוצת הטיפול לבין קבוצת הביקורת. שיעור הישרדות השתל לשנה היה 100 אחוז בשתי הקבוצות.

מסקנות מחברי המאמר הן, כי תוצאות המחקר מצביעות על כך כי בקרב מתרפאים בריאים שעוברים הצבת שתל לא קיים צורך בטיפול אנטיביוטי שגרתי לאחר הניתוח על מנת למנוע אובדן עצם סביב השתל וסיבוכים לאחר הניתוח.

Durand R, Kersheh I, Marcotte S, et al. Do postoperative antibiotics influence one-year peri-implant crestal bone remodelling and morbidity? A double-blinded randomized clinical trial. Clin Oral Implants Res 2021. doi: 10.1111/clr.13832