מחברי המאמר מצהירים כי עבור טוחנות צעירות קבועות ראשונות עם הרס כתר מוגזם, זיהום מֵסַב חד השורש של השן חמור או היפו מינרליזציה, זו תמיד החלטה מאתגרת עבור רופאי השיניים באם יש לבצע טיפול שורש או עקירה. עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות כרוכה באובדן של שן חשובה, שיש לה תפקיד מרכזי בתפקוד הלעיסה והרמוניה של שיניים בתקופת החיים המוקדמת. חשוב לא לאבד את הסיכוי לסגר בריא באופן ספונטני בזמן המתאים, על ידי עקירת שן עם פרוגנוזה גרועה. במחקרים ומטה-אנליזות שפורסמו בנושא זה, הודגש כי האפשרות להגיע לסגר בריא בעקבות עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות הינה גבוהה, כאשר היו נוכחים גורמים כגון גיל המתרפא, הקשת בה יש לעקור את השן, שלב התפתחותי של הטוחנת הקבועה השנייה, נוכחות הנבט של הטוחנת הקבועה השלישית, צפיפות, זווית של הטוחנת הקבועה השנייה והשן הפרה-טוחנית השנייה, וכי התקיימו תנאים אידיאליים. במחקרים שבהם דווח על תצפית קלינית ורנטגנית ארוכת טווח לאחר עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות, המקרים הבהם הטוחנת הקדם-מולרית השנייה והטוחנות הקבועה השנייה באו במגע נחשבו מוצלחים. עם זאת, נשאלת השאלה האם גורמים מסוימים כגון תזוזה של מרווח שנוצר מעקירת הטוחנות הקבועות הראשונות בין השיניים האחרות, או הסטת קו האמצע של הלסת לצד העקירה, עשויים להשפיע לטובה על הסגירה של פער העקירה ולגרום לדיווח יתר על אחוזי ההצלחה של הטיפול.
מטרה
לדברי המחברים, במחקר קליני ורדיוגרפי זה, שאפו החוקרים לאבחון מקרים מוקדמים של עקירת שיניים טוחנות קבועות ראשונות העשויות להביא לפרוגנוזה מוצלחת, אפשרות של סגירה ספונטנית של חלל העקירה ולמציאת הגורמים המשפיעים על אפשרות זו. ההשערה הראשונית של המחקר הייתה שבמקרים של עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות, לבוא במגע עם הטוחנת הקבועה השנייה והפרמולר השני לא יספיק למיקום נכון של השיניים בקשת השיניים לקבלת סגירה תקינה ולהתייחס אליו כאל טיפול מוצלח. אורתופנטומוגרפיות טרום עקירה של ילדים, שאחד או יותר מהטוחנות הקבועות הראשונות שלהם נעקרו, נבדקו בדיעבד. פרמטרים שלאחר העקירה, כגון מצב פער העקירה, כל היווצרות מרווח אחר ושינוי קו האמצע, הוערכו קלינית ובאמצעות רנטגן. עבור הערכות גיל השיניים, רמות ההתפתחות של השיניים נבחנו ומצב ההתפתחות של שן מסוימת חושב בשנים. מדד ICON שימש לקביעת צורכי הטיפול האורתודונטי של המטופלים. 26 חולים עם 40 שיניים טוחנות קבועות ראשונות שנעקרו היו במעקב במשך 61.12 חודשים בממוצע. הגילאים הכרונולוגיים והדנטליים הממוצעים של המתרפאים בזמן העקירה היו 1.35±9.98 ו-1.39±10.65 שנים, בהתאמה. סגירת פער העקירה התרחשה ב-83.3 אחוזים ו-78.5 אחוזים מהמקרים בלסת העליונה ובלסת התחתונה, בהתאמה. עם זאת, כאשר ההנחה הייתה שהמקרים עם היווצרות מרווח בין השיניים האחרות ו/או הסטת קו האמצע נכשלו, שיעורי ההצלחה ירדו ל-50 אחוזים בלסת העליונה ו-17.8 אחוזים בלסת התחתונה.
מסקנות
לדברי מחברי המאמר, עקירה מוקדמת של שיניים טוחנות קבועות ראשונות עשויה להיחשב מוצלחת כאשר אין היווצרות של כל דיאסטמה אחרת ברביע הרלוונטי, סטייה מקו האמצע, או צורך בטיפול אורתודונטים עקב העקירה.
Ertuğrul CÇ, Özbey H, Gün Aİ. Early extraction of the first permanent molars: A five-year follow-up study. Eur J Paediatric Dent 2022. DOI: 10.23804/EJPD.2022.23.02.04