השפעת שמן אֵתֵרִי של לימון על הליטוזיס

מחברי המאמר מציינים, כי הליטוזיס מתייחס לריח רע מהפה או מחללי אוויר אחרים, כגון האף, הסינוסים והלוע. מצב זה משפיע על האינטראקציות החברתיות של בני אדם, ולכן ארגון הבריאות העולמית קבע כי הליטוזיס הינו סוג של מחלה. מספר רב של מחקרים הראו כי הליטוזיס קשור לסוגים מסוימים של חיידקים אנאירוביים בחלל הפה, כגון Fusobacterium nuleatum (Fn), Porphyromonas gingivalis (Pg) ו-Prevotella intermedia (Pi). אנזימי הרקמה המיוצרים על ידי חיידקים אלה במהלך חילוף החומרים יכולים לפרק חלבונים ופפטידים המכילים גופרית (בעיקר מתיונין, ציסטין, וציסטאין) בפה ומייצרים תרכובות גופרית נדיפותVSCs) ), שהן תרכובות הגזים העיקריות הקשורות לריח הרע. המרכיבים העיקריים של VSCs הם מימן גופרתי, מתנתיול, וכמות קטנה של דימתיל מרקפטן. VSCs הינם הגורמים העיקרי של הליטוזיס, ומצב זה עלול גם לקדם הרס של תאי אפיתל ופגיעה ברירית. VSCs עלול לגרום לנזק לפיברובלסטים, וכתוצאה מכך למחלת החניכיים. הייצור המוגבר של VSCs משפיע לא רק על האינטראקציה החברתית של המתרפאים, אך פוגע אף בבריאות האורלית והמערכתית. ניתן לראות שעיכוב ההתרבות של חיידקים הקשורים להליטוזיס או עיכוב ייצור של VSCs עשוי לעכב את ההתרחשות של הליטוזיס או להפחית את רמתה. מספר ניסויים קליניים הראו שטיפול מכני משולב עם כימותרפיה לטיפול בריח רע מהפה עדיף באופן משמעותי מאשר טיפול אורלי יחיד.

מי הפה הנפוצים בשימוש במרפאה הינם כלורהקסידין (CHX),  cetylpyridinium chloride (CPC) וגורמים אנטי בקטריאליים כימיים נוספים. אמנם ניסויים במבחנה ויישומים קליניים אישרו כי סוגים אלה של גורמים כימיים מראים עיכוב ברור של הליטוזיס, אך לטווח ארוך השימוש בהם עלול לגרום לתחושת צריבה, צביעת הרירית, חוסר איזון של הפלרה של הפה, עליה ביציבות לאנטיביוטיקה ותופעות לוואי נוספות. בשנים האחרונות משכו תמציות צמחים טבעיות, כגון שמן אתרי, תשומת לב גוברת בשל תופעות הלוואי הרעילות הנמוכות שלהם, תגובות שליליות, טעם טוב וניחוחות נעימים. מספר ניסויים קליניים הראו כי מי פה עם שמן אתרי מכילים פעילות אנטיבקטריאלית גבוהה וחדירות לרקמה, שעשויים להפחית באופן משמעותי את הידבקות הרובד. שמן אתרי של לימון (LEO) מופק מקליפת לימון והינו בעל ארומה ייחודית, שיכולה לכסות ביעילות את הריח הרע בפה. מחקרים קודמים הראו כי LEO, שהינו חומר המסיס בשומן, הוא בעל חדירות טובה מאוד. הוא יכול לפעול באופן יעיל דרך דופן התא וממברנת התא של חיידקים ועשוי לעכב את הצמיחה של מגוון חיידקים ופטריות. מחברי המאמר שיערו כי LEO יעיל בייצור של VSCs ועשוי להוות גורם טבעי יעיל באופן פוטנציאלי לטיפול בריח רע מהפה. עם זאת, ידוע מעט על השפעותיו על ייצור .VSC

 

מטרה

 

מחקר זה נועד להעריך את ההשפעות של LEO על חיידקי הפה וייצור VSC במתרפאים עם הליטוזיס, ולהעריך את ההיתכנות של LEO כחלופה לתרופות כימיות בטיפול בהליטוזיס.

החוקרים אספו רוק של חמישה מתרפאים עם הליטוזיס, לאחר הוספה של ריכוזים שונים שלLEO  (0.563-9 מ"ג/מ"ל) לזיהוי צמיחת החיידקים ברוק, היווצרות הביופילם, וייצור VSC והשוו את ההבדל של ריכוזים שונים של LEO על התרבות חיידקים וייצורVSC . 48 מתנדבים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות. לאחר גרגור עם LEO, CPC, CHX ומי חמצן (H202), נמדדו בנפרד השינויים של ייצור VSC וערכי pH ב-30, 45, 60, 90 ו-120 דקות והשוו לאחר מכן את ההבדלים בנקודות זמן שונות בתוך הקבוצה. בהשוואה לקבוצת הביקורת השלילית, השימוש בריכוזים תת-מעכבים של LEO (0.563-2.25 מ"ג/מ"ל), היווצרות ביופילם וייצור VSC של חיידקים ברוק בקבוצת LEO עוכבו באופן משמעותי. בהשוואה לנקודת הבסיס, ירד ייצור VSC של הנבדקים לאחר שטיפה עם LEO במשך 60 דקות. לאחר גרגור עם LEO, עלה ערך ה-pH משמעותית תוך 30 דקות וחזר לרמת הבסיס לאחר 120 דקות.

 

מסקנות

 

מחברי המאמר מציינים כי שמן אתרי של לימון עשוי לעכב את הצמיחה של חיידקי הרוק ולהפחית את ייצור ה-VSC של מתרפאים עם הליטוזיס.

 

Ma L, Pang C, Yan C, et al.  Effect of lemon essential oil on halitosis.

Oral Diseases 2023; 29: 1845-1854