לדברי מחברי המאמר, תפקוד הפה תלוי במאמצים המתואמים של מערכת השיניים, מפרק הלסתות ושרירי הלעיסה. אחד מהמצבים הגריאטריים האופייניים הינו סרקופניה, המתבטאת לעתים קרובות באובדן מסת שריר ותפקוד שרירים. כאשר שרירי הלעיסה, השפתיים והלשון מושפעים, נגרם תפקוד אורלי לקוי. מחקר רחב היקף של קשישים ביפן חשף קשרים משמעותיים בין הסיכון לחולשה לבין כוח סגרי נמוך יותר ועובי מופחת של שריר המָסֵטֵר, אך לא לפחות שיניים שנותרו. מניעת אובדן שרירים מופרזת עשויה לסייע לשמר או אפילו לשפר את התפקוד האורלי של קשישים. בנוסף, בני אדם הסובלים מהפרעות נוירולוגיות נוטים לקשיים בלעיסה ובבליעה. הוכח כי לחולי שבץ שריר המָסֵטֵר דק יותר, יעילות הלעיסה נמוכה יותר, כוח השפתיים ולחץ הלשון מופחתים יותר, ולבני אדם עם מחלת פרקינסון ישנה הגבלה בתנועת הלסת, מחזורי לעיסה ארוכים יותר ועוצמת נשיכה מופחתת. ניתן להשיג שיקום של התפקוד האורלי באמצעות פעילויות לחיזוק השרירים. מחקר קודם דיווח על שימוש בתרגיל אורלי לטיפול במתרפאים שהפכו לדיספאגיים לאחר שבץ מוחי. תרגיל אורלי מורכב בעיקר ממתיחת שרירי הפה ומתנועות אימון, אשר לקשישים קל לעקוב אחריהם. בנוסף לאימון אורלי פשוט, נעשה שימוש בחומרי לעיסה או במנגנון הלעיסה כדי לספק התנגדות ללעיסה.

 

מטרה

מטרת הסקירה השיטתית הנוכחית הייתה לסכם ולהעריך את המידע הזמין אודות יעילותם של אימונים אורליים בשיפור תפקוד הלעיסה של בני אדם מעל גיל 18. מאגרי מידע אלקטרוניים (Medline, Embase, CENTRAL) וספרות אפורה (עד דצמבר 2020), נבדקו לגבי קיומם של ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים ולא מבוקרים הרלוונטיים. שני סוקרים ערכו באופן עצמאי את בחירת המחקר, מיצוי הנתונים והערכות האיכות. נערכה מטה-אנליזה להשוואה של עוצמת נשיכה וביצועי לעיסה, תוך שימוש בהפרש ממוצע (MD) והפרש ממוצע סטנדרטי (SMD), בהתאמה. אומצה הערכת GRADE (Grading of Recommendations Assessment, Development, and Evaluation – דירוג, פיתוח והערכה של נתונים) לדירוג מכלול הממצאים. מתוך 1,576 הרשומות שזוהו, נכללו 18 מחקרים (21 מאמרים) בניתוח. תוצאות המטה-אנליזה הצביעו על כך כי אימון אורלי עשוי לשפר משמעותית את עוצמת המנשך הממוצעת של המשתתפים. עם זאת, השיפור בביצועי הלעיסה לא היה משמעותי. תוצאות המטה-רגרסיה הראו, כי ניתן להגיע לשיפורים גדולים יותר בעוצמת המנשך בקרב מבוגרים צעירים יותר ועם אימון אינטנסיבי יותר. תרגיל לעיסה הינו התרגיל האורלי היעיל ביותר, ולאחריו תרגול הידוק, בעוד שלאימון אורלי פשוט אין השפעה משמעותית.

מסקנות

לדעת מחברי המאמר בהתבסס על תוצאות המטה-אנליזה והערכת ה-GRADE, קיימת המלצה חלשה עבור שימוש באימון אורלי לבני אדם עם ירידה בתפקוד הלעיסה.

  1. GRADE

Shu X, He S, Lo ECM , Leung KCM. A systematic review and meta- analysis of the effect of oral exercises on masticatory function. J Dent Res 2022; 101(5): 515-525