לדברי המחברים, החשיפה הראשונה של אדם לאופיואידים הינה לעתים קרובות באמצעות מרשם מרופא השיניים, מצב שעלול להתחיל מסלול לעבר שימוש ממושך או בעייתי באופיואידים. למרות שמשככי כאבים לא אופיואידים כגון פרצטמול ואיבופרופן מומלצים לכאבי שיניים, רופאי שיניים בארצות הברית ממשיכים לרשום אופיואידים בשיעורים גבוהים פי כמה מאלה שבמדינות אחרות. מצב זה מדאיג במיוחד, בהתחשב בשכיחותם של מתרפאים מתבגרים וצעירים המקבלים אופיואידים מרופאי השיניים שלהם והסיכון לשימוש לרעה באופיואידים ולמנת יתר באוכלוסייה זו. שכיחות הימצאותם של אופיואידים שאינם בשימוש לאחר הליך דנטלי תומכת גם במסקנה שאופיואידים נרשמים לעתים קרובות מדי, הגם שיש בסמכותם של רופאי שיניים לרשום אופיואידים עבור מקרים בהם יש צורך בטיפול כזה. לדעתם, התערבות להפחתה לא מידתית של מרשמים לאופיואידים דנטליים עלולה לגרום נזק וקיים צורך בהבנה טובה יותר של מתי יש צורך בטיפול באופיואידים. פיתוח הבנה זו מתחיל בהערכת האופן שבו רופאי שיניים מחליטים לרשום את התרופה. כמה חוקרים ניתחו את מצב המרשמים לאופיואידים דנטליים וקבעו כי מספר מוגבל של אינדיקציות הובא בחשבון עבור רוב המרשמים שהונפקו. לדברי המחברים, במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי חמש אינדיקציות היוו יותר מ-95 אחוזים מהבקשות למרשם לאופיואידים בארצות הברית מ-2013 עד 2018. עקירת השיניים לבדה היוותה כמעט שני שלישים מכלל המרשמים שנכתבו באותו מחקר, וכמעט 70 אחוזים מתוך 12,000 מרשמים לאופיואידים מהמוסד של מחברי המאמר באוניברסיטת קנטקי בארצות הברית במהלך תקופה של שש שנים. עם זאת, מחצית מהמתרפאים שעברו עקירת שן במחקר לא קיבלו מרשם אופיואידים.
מטרה
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מאפיינים פרוצדורליים ספציפיים של המתרפא ומאפיינים הקשורים למרפאה, שמגדילים או מפחיתים את הסיכון של אדם לקבל מרשם לאופיואידים לאחר עקירת שן. ממצאים אלה עשויים לבסס התערבויות ממוקדות לאחר מכן, להפחתת מרשמי אופיואידים מיותרים על ידי רופאי השיניים.
המחברים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של מתרפאים בני 12 ומעלה, שעברו עקירת שיניים במכללה לרפואת שיניים באוניברסיטת קנטקי משנת 2013 עד 2020. נקודת הסיום העיקרית הייתה הנפקת מרשם לאופיואידים הקשור למפגש. ב-44,387 רשומות כשירות שנותחו, 10,628 (23.9 אחוזים), מתרפאים קיבלו מרשם עבור אופיואידים. תוצאות של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית מצאו כי הגורמים הקשורים למרשם לאופיואידים כללו קבלה של משכך כאבים שאינו אופיואידי, קבלת מרשם אנטיביוטי, סדציה, עקירת שן כירורגית ועקירות של שיניים טוחנות שלישיות. גורמים שהפחיתו את הסיכון לקבלת התרופה כללו קביעת תור בשנת 2018 או מאוחר יותר, במרפאת סטודנטים או מתמחים, ובכל יום אחר מלבד יום שישי.
מסקנות
מסקנות המחברים הינן כי מרשמים לאופיואידים לאחר עקירת שן היו שכיחים במתרפאים שעברו פרוצדורות נרחבות יותר. נראה כי תפיסות הרופא, הרגלים ומספר גורמים קליניים השפיעו על דפוסי המרשמים.
Oyler DR, Rojas-Ramirez MV, Nakamura A, et al. Factors influencing opioid prescribing after tooth extraction. J Am Dent Assoc 2022. doi: 10.1016/j.adaj.2022.05.001