לדברי מחברי המאמר, רופאי שיניים רבים מתמודדים עם מתרפאים המבקשים טיפול באמצעות שחזורי אמלגם, שרבים מהם מתפקדים במלואם מלבד פגם קל, למשל, פגם שולי, חלק שבור או עששת משנית. מצב זה עשוי ליצור דילמה של תכנון טיפול כאשר במרפאת המטפל לא קיים אמלגם כלל, כשהמתרפא יכול להרשות לעצמו טיפול מינורי בלבד, או כשלמתרפא ישנה בעיה רפואית או דחיה מטיפולי שיניים. על הרופאים לשקול את כל אפשרויות הטיפול, שצריכות לכלול האם ביכולתם לתקן את פגם באמלגם עם חומר על בסיס שרף במקום להסיר את כל שחזור האמלגם ולהחליפו בשחזור חדש מרוכב או קרמי. מחקרים מצאו שתיקון שחזורי אמלגם עם אמלגם או עם חומרים מרוכבים עשוי להיות בעל תוצאות חיוביות, לפיכך, תיקון שחזורים קיימים לעומת החלפה מלאה צובר פופולריות בקהילת רופאי השיניים. לדבריהם, בתי ספר רבים לרפואת השיניים אינם מדגישים יותר את היתרונות של שחזורי אמלגם, מצב המותיר חלק מהרופאים החדשים עם ידע מינימלי בשחזורי אמלגם או עם תפיסה מוטעית שאמלגם מזיק לבריאות המתרפא.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את העמידות של שברים של שחזורי אמלגם מזיאליים-אוקלוזאליים ודיסטליים גדולים (MOD) עם שבר תְּלוּלִית שתוקן עם חומר מרוכב מבוסס שרף מלא בֵּבָּלק. ההשערות היו: 1) ההחלפה המלאה של אמלגם MOD עם שבר בתְּלוּלִית באמצעות חומר מרוכב תהיה בעלת עמידות לשברים גבוהה משמעותית מאשר תיקון תְּלוּלִית שבורה באמצעות שרף מרוכב מלא בֵּבָּלק; 2) סתימת אמלגם MOD עם תא פרוקסימלי פגום או שבור ושבר סמוך בתְּלוּלִית שתוקן עם קומפוזיט מלא בֵּבָּלק תהיה בעלת עמידות שבר גבוהה משמעותית מאשר תיקון של תְּלוּלִית או שתיים לא כולל התא הפרוקסימלי; 3) סתימת אמלגם MOD עם תְּלוּלִית אחת שבורה שתוקנה עם מילוי שרף מרוכב בֵּבָּלק תהיה בעלת עמידות גבוהה יותר לשברים מאשר סתימת אמלגם MOD עם שתי תְּלוּלִיות שבורות שתוקנו עם מילוי מרוכב בֵּבָּלק. החוקרים הכינו שחזורי אמלגם ב-84 שיניים טוחנות קבועות שנעקרו והוקצו באקראי לקבוצות (n=14): 1) סתימת אמלגם MOD; (2) תיקון בחומר מרוכב של שבר בתְּלוּלִית אחת ותא פרוקסימלי סמוך; 3) תיקון בחומר מרוכב של שבר בתְּלוּלִית אחת; 4) תיקון מרוכב של שבר בשתי תְּלוּלִיות; 5) החלפת פגם בתְּלוּלִית אחת וסתימת אמלגם MOD קיימת; 6) החלפת פגם בשתי תְּלוּלִיות וסתימת אמלגם MOD. כל שן טוחנת הוכנה כדי לדמות את השבר שהוקצה ותוקנה או הוחלפה. הדגימות יושנו ולאחר מכן הועמסו עד להיווצרות שבר ותועדו ההתנגדות לשבר ואופן השבר. המחברים מצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצה 4 (1,652.3 N), קבוצות 5 (3,095.0 N), 1 (2,669.8 N), 6 (2,658.6 N) ו-2 (2,442.9 N) וכן בין קבוצה 3(2,133.5 N) לקבוצה 5 (3,095.0 N). תוצאות בדיקה סטטיסטית על שם פישר הראו הבדלים בין הקבוצות, כאשר לקבוצה 5 נמצא המספר הגבוה ביותר של שברים בלתי ניתנים לשחזור וכן עמידות גבוהה יותר לשברים בממוצע.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, חומר מרוכב מהווה אופציה מעשית לתיקון והחלפה של פגמים של תְּלוּלִיות, במיוחד במקרה של שבר בתְּלוּלִית אחת ושבר תְּלוּלִית, המערב את התא הפרוקסימלי הסמוך.
Hopkins CE, Restrepo-Kennedy N, Elgreatly A, et al. Fracture resistance of defective amalgam restorations repaired with a resin-based composite material. J Am Dent Assoc 2023:154(2): 141-150