על פי מחברי המאמר, עששת בילדות המוקדמת (ECC) היא בין המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בילדים ברחבי העולם, כאשר שכיחותה עולה באופן דרסטי במהלך חמש השנים הראשונות לחיים.
ECC נחשבת לדאגה קריטית לבריאות הציבור בשל ההשפעות המשמעותיות על גדילת הילדים, התפתחותם ואיכות החיים והנטל הכלכלי שלה. התערבויות מונעות הניתנות מוקדם ככל האפשר, במיוחד במהלך שנת החיים הראשונה, עשויות להוות גישה מרכזית להפחתת השכיחות הכוללת של עששת בילדים. המחברים מציינים, כי התמקדות במניעה בילדים עם סיכון גבוה לפתח עששת הינה האסטרטגיה היעילה ביותר, במיוחד במצבים בהם ישנם משאבים מוגבלים, אך עדיין חסר כלי חיזוי מדויק לזיהוי עששת בקבוצת יעד. מערכות קיימות לניהול עששת, כגון CAMBRA ו-CariesCare International, שימושיים לזיהוי גורמי סיכון אינדיבידואליים למניעה וטיפול מותאמים אישית, אך קיימות בהן מגבלות לניבוי מחלה עתידית. בין גורמי הסיכון המוערכים במערכות אלו, קיום של עששת בעבר נחשב בדרך כלל למנבא חזק. לפיכך, ישנה מגבלה משמעותית ליישום שלהם בתינוקות לפני התחלת מחלת העששת. התהליך הארוך של התפתחות המחלה מורכב משלבים מרובים, שלכל אחד מהם תורמים מיקרוביאליים שונים. יש עדויות לכך שהמיקרוביום של הפה משקף תנאים בחלל הפה הנובעים מגורמים קריוגניים אחרים ויכול להיות מנבא עצמאי של עששת דנטלית.
מספר מחקרים עדכניים הציעו מודלים חדשים לחיזוי עששת, הנגזרים מלמידת מכונה מפוקחת על בסיס נתוני המיקרוביום של הפה, עם דיוק של 81 אחוזים עד 93.1 אחוזים ועם שימוש במגוון סמנים ביולוגיים מיקרוביאליים. עם זאת, רוב המחקרים הללו בוצעו בילדים בגילאי שנתיים עד שש. המחברים טוענים, כי מכיוון שהמיקרוביום של הפה משתנה במהירות כאשר ילדים גדלים והשיניים שלהם והתזונה גם משתנים באופן קיצוני בשלוש השנים הראשונות לחיים, ייתכן שהנתונים ממחקרים אלה לא יהיו ישימים לילדים בגילאים שונים, במיוחד לאלה בשנה הראשונה לחייהם. לכן, קיים פער קריטי בידע הקיים על מיקרוביום הפה של תינוקות צעירים ביחס לסיכון שלהם להתפתחות עששת בשנים שלאחר מכן.
מטרה
מחקר זה נערך על מנת לחקור את ההרכב המיקרוביאלי של הרוק בילדים בני שנה נטולי עששת ולזהות מנבאים מיקרוביאליים להופעת עששת במשך שנת מעקב. החוקרים השתמשו בעיצוב בקרת מקרה מקונן בתוך קבוצה פרוספקטיבית ולמידת מכונה לפיתוח מודלים לחיזוי עששת, על מנת להבחין בין ילדים בני שנה ללא עששת שנשארו נקיים מעששת מאלה שפיתחו עששת שנה מאוחר יותר.
החוקרים בחרו 30 ילדים על סמך מצב העששת שלהם במעקב של שנה אחת (בגיל שנתיים): עשרה ילדים שנותרו ללא עששת, עשרה שפיתחו עששת ללא קוויטציה ועשרה שפיתחו עששת. דגימות רוק שנאספו בקו הבסיס לפני הופעת העששת נותחו באמצעות רצף גנים של 16S rRNA. תוצאות ניתוח גיוון β הראו הבדל משמעותי בהרכב המיקרוביום של הרוק בין ילדים שנותרו ללא עששת לבין אלו שפיתחו עששת עם קוויטציה בגיל שנתיים. הריבוי היחסי של זני החיידקים Prevotella nanceiensis, Leptotrichia, Prevotella melaninogenica ו-Campylobacter concisus בילדים שנותרו נטולי עששת היה גבוה משמעותית מאשר בילדים שפיתחו עששת. חיידקים אלו זוהו גם כסמנים ביולוגיים לילדים שנותרו נטולי עששת. באמצעות מודל למידת מכונה המבוסס על ארבעת זני החיידקים הללו ניתן היה להבחין בילדים בני שנה בין אלו שיפתחו עששת בגיל שנתיים לבין אלו שלא יפתחו עששת בגיל זה, עם דיוק של 80 אחוזים, רגישות של 80 אחוזים וספציפיות של 80 אחוזים.
מסקנות
לדעת המחברים, ממצאים אלו מצביעים על כך שהסמנים הביולוגיים המיקרוביאליים של הרוק עשויים לסייע בחיזוי עששת עתידית בילדים בני שנה נטולי עששת, ולאחר וולידציה הם יהפכו לכלי משלים מבטיח לחיזוי סיכון עששת עבור מניעה וניטור.
Raksakmanut R, Thanyasrisung P, Sritangsirikul S, et al. Prediction of future caries in 1-year-old children via the salivary microbiome. J Dent Res 2023 Jun; 102: 626-635