העיסוק האסתטי של רופאי שיניים באיזור הפנים עבר בעשור האחרון מהתמקדות ב“חיוך לבן וישר” לתפיסה אורו־פציאלית מלאה: שיקום דנטלי איכותי נראה אחרת כאשר השפתיים אינן נתמכות, כאשר מרכז הפנים שקוע, או כאשר דינמיקת השרירים סביב הפה “מושכת” את החיוך באופן שמדגיש אסימטריה. בהקשר זה, הטיפולים העדכניים אינם חומר חדש אחד, אלא אסטרטגיה: תכנון מדורג, שילוב מודלציות שריריות עם תיקון נפח הפיך, שיפור איכות עור לאורך זמן, והעלאת רמת הבטיחות באמצעות סטנדרטים לניהול סיבוכים וכלים של הדמיה.

בקו הראשון של הטיפולים עומדים נוירומודולטורים (בוטולינום טוקסין A) כאשר הבעיה היא דינמיקה: קמטי הבעה, משיכת זוויות הפה, פעילות יתר של מנטליס, ולעיתים גם עומס שרירי לעיסה שמקרין אסתטית על רוחב הפנים. העדכון החשוב הוא המעבר מפרוטוקולים “אחידים” למינונים ותכנון אינדיבידואלי לפי אנטומיה, מגדר, גיל ודפוסי הבעה, כדי להפחית תופעות כמו שינוי הבעה לא רצוי או חולשה פונקציונלית. מסמך הקונצנזוס הגלובלי (2016) והדיון העדכני יותר על אופטימיזציה של BoNT-A מדגישים התאמה אישית והבנת מישורי פעולה, במיוחד באזורי מעבר עדינים.

הקטגוריה השנייה היא פילרים, ובעיקר חומצה היאלורונית (HA), שנשארה “סוס העבודה” משום שהיא מאפשרת תיקון נפח ותמיכה, ובמקרה הצורך גם המסה באמצעות היאלורונידאז. עם זאת, הספרות של 2024–2025 שמה דגש מובהק על כך שהיתרון של “הפיכות” אינו מחליף תכנון בטוח: הסיבוך המשמעותי ביותר הוא חסימה וסקולרית (נדירה אך עלולה להוביל לנמק), ולכן השיח העדכני מתמקד בפרוטוקולים ברורים לזיהוי ותגובה ובזמינות מיידית של היאלורונידאז במרפאה. סקירת 2025 ב-Facial Plastic Surgery & Aesthetic Medicine מסכמת עקרונות מניעה וניהול סיבוכי פילרים (כולל חשיבות אנטומיה, תיעוד, מוכנות טיפולית והדמיה).

כאן נכנס אחד החידושים המעשיים ביותר: אולטרסאונד בתדירות גבוהה (HFUS). בניגוד ל“הרגשה ביד” או לניחוש מישור, HFUS מאפשר לראות שכבות, לזהות כלי דם ולמפות חומר מילוי קיים—לפני טיפול, תוך כדי, וגם בעת בירור סיבוכים. בסדרת מאמרי Best Practices (Diagnostics, 2024) הודגש שבאזור המרכזי של הפנים, האף וה-tear trough ההדמיה יכולה לסייע בהימנעות ממבנים קריטיים ולצמצם סיכונים כמו חסימה וסקולרית, תופעת טינדל והזרקה לא רצויה לאזורים סמוכים.  במקביל, סקירה ממוקדת על היאלורונידאז (JMIR, 2024) מדגישה ש-HFUS עשוי לשפר דיוק גם בהזרקות המסה ובטיפול בסיבוכים מורכבים.

משפחה שלישית, שמסמנת שינוי תפיסתי, היא ביוסטימולטורים (לדוגמה PLLA ולעיתים CaHA) שמטרתם העיקרית אינה “מילוי מיידי” אלא שיפור הדרגתי ביצירת קולגן ואיכות רקמה. סקירת 2025 על PLLA מתארת מגמה של פרוטוקולים עדינים ומדודים יותר, לעיתים כחלק מתוכנית משולבת, תוך הדגשה שהצלחת הטיפול תלויה בסלקציה ובמעקב, ושסיבוכים מאוחרים (כמו נודולות) מחייבים חשיבה אבחנתית וטיפולית שונה מזו של HA.  הנקודה הרלוונטית לרופא השיניים היא ניהול סיכון: בביוסטימולטורים לרוב אין “כפתור ביטול” כמו היאלורונידאז, ולכן תיעוד מוצר/אצווה, מיקום כללי וצילום בסיסי חשובים במיוחד.

במקביל, טיפולים רגנרטיביים אוטולוגיים (PRP/PRF) ממשיכים לצבור עניין בעיקר לשיפור טקסטורה, אלסטיות ועובי עור—לעיתים באזור הפריאורלי כחלק מטיפול בקמטוטים עדינים, ולעיתים בפריאורביטל. סקירה שיטתית (Annals of Plastic Surgery, 2025) מצאה שהראיות החזקות יותר הן לשיפור עובי עור ואלסטיות, בעוד שקמטים/דיסכרומיה מראים תוצאות משתנות ותלות בפרוטוקול.  סקירה שיטתית נוספת (2025) בפריאורביטל מציעה ש-PRF עשוי להועיל יותר לטקסטורה וקמטוטים עדינים, בעוד PRP עשוי להראות אותות טובים יותר לפיגמנטציה—אך מסכמת שהאיכות ההשוואתית עדיין מוגבלת ונדרשים מחקרים אחידים גדולים יותר.

לבסוף, מכשור מבוסס אנרגיה (לייזרים, RF, אולטרסאונד ממוקד, microneedling) ממלא תפקיד משמעותי ב“איכות עור”, אך כאן נכנס עדכון רגולטורי קריטי: ה-FDA פרסם ב-15 באוקטובר 2025 הודעת בטיחות לגבי שימושים מסוימים ב-RF microneedling, בעקבות דיווחים על סיבוכים חמורים כגון כוויות, צלקות, אובדן שומן, עיוות ונזק עצבי.  גם אם המסגרת היא אמריקאית, המסר אוניברסלי: בחירת מכשור, הכשרה, פרוטוקול ויידוע מטופל אינם “נספח” אלא חלק מהטיפול.

כדי להפוך את כל אלה למודל מרפאתי בטוח, כדאי לעגן שלושה עקרונות שמתאימים במיוחד לרפואת שיניים: (1) תכנון משולב סביב החיוך—האם הבעיה דינמית (שריר), נפחית (תמיכה), או איכות עור; (2) טיפול מדורג עם מינונים שמרניים ומעקב, במיוחד במרכז הפנים ובפריאורל; (3) תיעוד והסכמה מדעת ברמה רפואית: צילום סטנדרטי (מנוחה/חיוך), רישום מוצר/אצווה, מיפוי אזורי כללי, הסבר על תופעות שכיחות וסיבוכים נדירים אך משמעותיים, והנחיות “דגלים אדומים” המחייבים פנייה מיידית. קו מנחה מרכזי לשימוש בטוח בהיאלורונידאז מדגיש גם היבטי סיכון אלרגי (למשל קשר אפשרי לעקיצות דבורה/צרעה) והצורך בהיערכות לטיפול תגובתי.

רשימת ספרות 

  1. Fabi SG, Desyatnikova S, Dayan SH. Prevention and Management of Dermal Filler Complications: A Review. Facial Plast Surg Aesthet Med. 2025 Mar-Apr;27(2):120-124. doi:10.1089/fpsam.2024.0020. PMID:39570704.
  2. Murray G, Convery C, Walker L, Davies E. Guideline for the Safe Use of Hyaluronidase in Aesthetic Medicine, Including Modified High-dose Protocol. J Clin Aesthet Dermatol. 2021. PMID:34840662.
  3. Kroumpouzos G, Treacy P. Hyaluronidase for Dermal Filler Complications: Review of Applications and Dosage Recommendations. JMIR Dermatol. 2024;7:e50403. doi:10.2196/50403. PMID:38231537.
  4. Vasconcelos-Berg R, Desyatnikova S, Bonavia P, et al. Best Practices for the Use of High-Frequency Ultrasound to Guide Aesthetic Filler Injections—Part 2: Middle Third of the Face, Nose, and Tear Troughs. Diagnostics. 2024;14(22):2544. doi:10.3390/diagnostics14222544. PMID:39594210.
  5. Ouyang R, Su X, Liang Y, et al. Advances in Poly-L-lactic Acid Injections for Facial and Neck Rejuvenation. Plast Reconstr Surg Glob Open. 2025 Aug 5;13(8):e7029. doi:10.1097/GOX.0000000000007029. PMID:40765682.
  6. Qin N, Kochheiser M, Akosman I, et al. Systematic Review of Platelet-Rich Plasma and Platelet-Rich Fibrin in Facial Rejuvenation. Ann Plast Surg. 2025. PMID:40167104.
  7. Sollitto CF, et al. A Systematic Review of Platelet-Rich Plasma Versus Platelet-Rich Fibrin for Periorbital Rejuvenation. 2025. PMID:41190633.
  8. U.S. Food and Drug Administration. Potential Risks with Certain Uses of Radiofrequency (RF) Microneedling—FDA Safety Communication. 15 Oct 2025.
  9. Sundaram H, et al. Global Aesthetics Consensus: Botulinum Toxin Type A—Evidence-Based Review, Emerging Concepts, and Consensus Recommendations. Plast Reconstr Surg. 2016.
  10. Goodman GJ, et al. Botulinum Toxin: Optimizing Use in the Upper Face—Consensus. ASJ Open Forum. 2025.