על פי הנחיות הפעולה הנוכחיות שפורסמו על ידי איגוד האורתודונטים האמריקני, נחשבים סוגי הדימות האבחנתי הבאים כחלק מהתיעוד האבחוני האורתודונטי:

  1. צילומי רנטגן בתוך הפה ו/או פנורמיים להערכת מצב והתפתחות השיניים והאיברים התומכים ברקמות הקשות, וזיהוי כל חריגות דנטליות או פתולוגיה.
  2. הדמיה רדיוגרפית על מנת לאפשר הערכה יחסית של הגודל, הצורה והמיקום של הרקמות הקשות והרכות הקרניופאציאליות הרלוונטיות, כולל המשנן, וכן לסייע בזיהוי חריגות סקלטליות ו/או פתולוגיה.
  3. צילומים צפלומומטרים אחוריים-קדמיים (PA) ולָטֵרָלִיים עשויים להיחשב כחלק מהדימות האבחוני. טומוגרפיה ממוחשבת של קרן חרוט בתלת מימד (CBCT) עשויה לשמש כמקור הדמיה להשגת מידע זה. בנוסף, עבור מתרפאים הנמצאים עדיין בשלב הצמיחה וההתפתחות, ניתן לשקול גם צילום פרק כף היד להערכת רמת התבגרות השלד. מחברי המאמר מציינים כי בעידן של תזרים עבודה דיגיטלי, סורקים בתוך הפה מאפשרים לרופאים להחליף את לקיחת המידות ויציקות הגבס עם יציקות וירטואליות מדויקות (מודלים אלקטרוניים), ההופכות לחלק מרשומת האבחון. אלו יכולים גם לשמש להדפסת תלת מימד של מודלים לייצור מכשירים. הדמיה רדיוגרפית תלת-ממדית, הממוזגת עם קבצי ליתוגרפית סטריאו סרוקה בתוך הפה, הפכו לכלי טכנולוגי רב-עוצמה לתכנון וירטואלי תלת-ממדי של מקרי כירורגיה אורתודונטית ואורתוגנטית. הכנסת דימות ה-CBCT בשנים האחרונות סיפקה לקלינאים אפשרות לחלץ תמונות דו מימדיות מתוך CBCT בנפח מלא. המחברים טוענים כי למרות שהאנליזה של תלת מימד זוכה לפופולריות, יש לשיטה זו עקומת למידה מאחר והצבה במיקום מדויק וזיהוי נכון של ציוני דרך הינו הליך מאתגר. הם מציינים כי במחקרים נוספים בעתיד יתכן ותידרש מתודולוגיה סטנדרטית עם נורמות חדשות. עם הצגת תוכנה מתוחכמת יותר, שילוב שיטות בינה מלאכותית והערך המוסף של המידע שנצבר מניתוח תלת מימד, השימוש בכלי רב העוצמה הזה לשם אבחון תלת ממדי ימשיך לקבל אישוש להוות חלק שגרתי באבחון האורתודונטי ותכנון הטיפול. הם מצטטים את Ricketts, אשר הצהיר בשנת 1960 כי אינך יכול לדעת כיצד לטפל במקרה עד שתדע במה אתה מטפל. מטרת הבדיקה הקלינית המשולבת עם רשומות אבחון מתאימות היא לספק לרופא מספיק מידע כדי "לדעת במה הוא מטפל".

מטרה

המאמר הנוכחי דן בשיטות רדיוגרפיות המשמשות לניתוח צפלומטרי וגדילה והתפתחות קרניופציאלית לבירור ותכנון טיפול אורתודונטי צפוי. המחברים מונים ומפרטים את אמצעי הדימות שפותחו לאחרונה ושינו את פני הטיפול האורתודונטי, תוך דגש על סריקות בתוך הפה כחלק מתיעוד האבחון, שמחליפות את הצורך בלקיחת מידות ושימוש במודלים של גבס עם מידות דיגיטליות, מודלים אלקטרוניים ויציקות מודפסות בתלת מימד. למודל האבחון הזה יש יתרונות רבים בכך שהסריקות נשמרות באופן אלקטרוני יחד עם רשומות המתרפאים, ובכך מבטלות את הצורך באחסון הדגמים ומאפשרות למשתמשים מורשים לבחון את רישומי המתרפאים כאשר אינם נמצאים פיזית במרפאה. הקבצים נשלחים בצורה אלקטרונית למעבדות דנטליות מורשות, מצב המבטל את החששות מחיטוי נכון ומביא לחיסכון בזמני המשלוח. מערכי אבחון וירטואליים ניתנים להשלמה דיגיטלית ובמקרים בהם קיים צורך לטיפול רב תחומי ניתן להציג את תוכניות הטיפול למספר רופאי שיניים בו זמנית מבלי להיות נוכחים פיזית בעת תכנון הטיפול. בעידן הנוכחי של COVID מהווה מצב זה יתרון נוסף של מזעור המגע האישי.

מחברי המאמר מסכמים כי הדמיה אורתודונטית בשילוב עם ההערכה הקלינית מאפשרת לקלינאי לאבחן יחסי שלד, פנים ושיניים. בנוסף לכך, היא מאפשרת מעקב אחר גדילה והתפתחות, הערכת המפרק הטמפורומנדיבולרי וניתוח מצב דרכי הנשימה. כן ניתן לשלב קבצי סטריאו-ליטוגרפיה דיגיטלית הנוצרים באמצעות סורק בתוך הפה עם נתוני CBCT ליצירת תמונות תלת מימד המשמשות לסימולציה של אבחון וטיפול תלת מימדי.

Tanna NK, AlMuzaini AAAY, Mupparapu M. Imaging in orthodontics. Dent Clin N Am 2021; 65: 623-64