לדברי מחברי המאמר, פערי ההשכלה בין המינים בארצות הברית מצטמצמים, השתתפותן של נשים בכוח העבודה גדל, ויותר נשים פונות למקצועות עם מיומנות גבוהה, כאשר שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי גדל פי ארבעה מ-1970 עד 2019. רופאות השיניים השתכרו בשנת 1990, בממוצע 78,130 דולר פחות מגברים רופאי השיניים; פער הכנסה זה ירד ל-64,717 דולר עד 2010. מצב התעסוקה, הגיל ושעות העבודה היו גורמים חשובים לפער. במחקר על השכר ההתחלתי של רופאי השיניים בשנים 2013 עד 2015, מצאו החוקרים כי פער ההכנסות היה קיים בתחילת דרכם של רופאי השיניים והיה בשיאו מ-5 עד 9 שנים לאחר סיום לימודי רפואת השיניים, ונמשך לאחר מכן. למרות שהמחקרים הללו של רופאי השיניים התמקדו במאפייני מקום העבודה וההון האנושי, אחרים ניסו להסביר את פערי ההכנסה בין גברים לנשים בין מקצועות שונים תוך שימוש בנוכחותם של ילדים, כאשר ההתמקדות הייתה במיוחד באחריות הנלווית לטיפול בילדים. המשך קיומם של פערי ההכנסה בולט במיוחד בהתחשב בגיוון המתמשך במין של כוח העבודה בתחום הבריאות האורלית. צמצום הפער רצוי מאוד בכל המקצועות, אך במיוחד עבור רפואת השיניים, מכיוון שרופאות השיניים ורופאים מבני מיעוטים נוטים יותר לטפל באוכלוסיות מתרפאים שאחרת היו צריכות להיאבק כדי להשיג גישה לשירותי רפואת השיניים. מחקר משנת 2021 מצא שאחוז גבוה יותר של נשים רופאות שיניים היו מרקע מגוון גזעי ואתני מאשר רופאי שיניים גברים. מאפיינים אלה חשובים מכיוון שנראה שהמגוון בקרב הרופאים משפר את הגישה.
מטרה
המחקר הנוכחי בא לבחון באם פערי ההכנסה בין גברים לבין נשים ברפואת בשיניים המשיך לרדת, תוך שימוש בנתונים מסקר הקהילה האמריקאית (ACS), ולהעריך את ההשפעה של המאפיינים האישיים, משק הבית והתעסוקה על ההכנסה, כולל גיל רופאי השיניים, גזע ומוצא אתני, עיסוק והשכלה של בני הזוג, נוכחות ילדים או תלויים מבוגרים במשק הבית והכנסתם של בני משק בית אחרים.
החוקרים ביצעו מחקר חתך תוך שימש בנתונים מסקר הקהילה האמריקאית של מפקד לשכת האוכלוסין של חמש שנים (2018-2014). הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית וניתוחי רגרסיה. רופאות השיניים נטו פחות להיות לבנות וילידות ארצות הברית ויותר בסבירות להיות דו לשוניות מאשר רופאי השיניים הגברים. הערכות מתוקנות הצביעו על כך, שרופאי השיניים הגברים הרוויחו 22 אחוזים יותר מאשר רופאות השיניים. רופאי שיניים שחורים הרוויחו 24 אחוזים פחות ורופאי שיניים אחרים שאינם היספנים הרוויחו 17 אחוזים פחות מאשר רופאים לבנים שאינם היספנים, לאחר התאמה למשתנים. כן נמצא כי רופאי השיניים החיים עם בני זוג שאינם רופאי שיניים הרוויחו יותר מאלו ללא בן זוג, ורופאי שיניים עם שלושה ילדים או יותר הרוויחו 19 אחוזים יותר מאלו שהיו חסרי ילדים. פער ההכנסות בין המינים היה 51,784 דולר (במונחים של שנת 2018); 27.2 אחוזים מהפער הזה הוסבר על ידי מאפיינים אישיים (כלומר, גזע ואתניות, דו-לשוניות), תעסוקה (לדוגמה, שעות עבודה ומעמד של עובד או בעלות), ומאפיינים של משק הבית (לדוגמה, עיסוק והשכלה של בני הזוג).
מסקנות
מחברי המאמר טוענים, כי כוח העבודה של רופאי השיניים מתגוון, אך פערי המין והגזע בהכנסה נמשכים. למרות שפערי ההכנסה בין המינים הצטמצמו עם הזמן, ניתן להסבירם כיום פחות מאשר בעבר.
Gundavarapu SS, Surdu S, Langelier M. Exploring the impact of household, personal, and employment characteristics on dentistry’s income gap between men and women. J Am Dent Assoc 2023; 154(2): 159-170