מצבי היפרגליקמיה מגבירים את הזיהום ברקמות הפריודונטליות ומובילים לאובדן הרסני של העצם השולית באמצעות צבירת מוצרי קצה מתקדמים לגליקמיה. גם במצבים של רמה גבוהה של גליקמיה קיימת הפרעה לדיפרנציאציה של תאים מזנכימאליים פּלוריפוטנטיים לאוסטאובלסטים, ובכך קיים עיכוב במערכת של תיקון העצם ותיתכן פגיעה ביציבותם של שתלים. אי לכך, נתפסת רמת הגליקמיה כשיקול חשוב לקביעת הזכאות לטיפול בהשתלות שיניים. לדברי המחברים, קיימת נטייה בקרב רופאי השיניים להאמין שכאשר רמת הגליקמיה נשלטת היטב, הטיפול בשתלים הוא בטוח וצפוי, עם שיעור סיבוכים הדומה לזה של מתרפאים בריאים, ואילו חולי סוכרת עם רמות גליקמיה שאינה מבוקרת נחשבים לבעלי שיעור גבוה יותר של שכיחות סיבוכים סביב שתלים. במחקר בו נערכו תצפית קלינית ומעקב במשך שבע שנים, דיווחו החוקרים כי גם לחולים עם רמות גליקמיה מבוקרות באופן גרוע היו שיעורי כישלון שתלים בדומה לאלו של מתרפאים ללא סוכרת. בכמה סקירות שיטתיות התמקדו החוקרים בדחייה או קבלה של ההשערה שרמות גבוהות יותר של גליקמיה עלולות להוביל לשיעור שכיחות גבוה יותר של סיבוכים סביב שתלים. עם זאת, לדברי מחברי המאמר רק לכמה מהסקירות השיטתיות הייתה איכות מתודולוגית גבוהה. בשתי סקירות איכותיות, החוקרים לא הבחינו בהבדל משמעותי בשיעורי הכשל בשתלים דנטליים בין חולי סוכרת עם רמות גליקמיה מבוקרות היטב לבין אלו עם רמות גליקמיה מבוקרות באופן גרוע.

מטרה

הסקירה השיטתית והמטה אנליזה הנוכחית נועדו להעריך את קצב הכישלון של שתלים ופרמטרים הקיימים סביב שתלים כגון רמת העצם (PIBL), עומק כיסים (PD) ודימום (BOP) הן בחולים עם סוכרת והן במתרפאים בריאים ללא סוכרת. על מנת להעריך באם חולי סוכרת עם רמות גבוהות של גליקמיה נוטים יותר לסבול מדלקת סביב השתל, ביצעו החוקרים ניתוחים תת-קבוצתיים על בסיס רמות הגליקמיה. כן השתמשו בקריטריונים מחמירים לאי-הכללה לצורך בקרת גורמים מערפלים ולהשגת ראיות משכנעות יותר. המחברים ערכו חיפוש בארבעה מאגרי מידע אחר מחקרים קליניים מקוריים. בסקירה נכללו עבודות בהן הביאו החוקרים מידע על קצב הכישלון של שתלים או פרמטרים של הרקמות סביב שתלים. על בסיס הקריטריונים שנקבעו להכללה זוהו תשעה מחקרים קליניים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעורי כישלון השתל ועומק הכיסים בין חולי סוכרת לבין מתרפאים ללא סוכרת. לעומת זאת, נצפו הבדלים משמעותיים ברמות הדימום ורמת העצם תוך העדפת המתרפאים הלא סוכרתיים. תוצאות ניתוחי תת-הקבוצות הראו כי העלייה ברמת הגליקמיה לא השפיעה באופן משמעותי על ערכי רמת העצם, עומק הכיסים והדימום בקרב חולי סוכרת.

מסקנות המחברים וההשלכות המעשיות של המחקר הן, כי חולים בסוכרת מסוג 2 מצליחים להשיג שיעור הישרדות שתלים דומה לזה של מתרפאים בריאים. לגבי הפרמטרים סביב השתל, הדימום ורמת העצם היו גבוהים יותר בחולים עם סוכרת מסוג 2, דבר המצביע על כך שהיפרגליקמיה הינה גורם סיכון חשוב להתפתחות של דלקת סביב השתל. לא נמצא קשר בין פרמטרים סביב שתלים לרמת הגליקמיה בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, בתנאי שהתקיימה הקפדה על היגיינת הפה.

Shang R, Gao L. Impact of hyperglycemia on the rate of implant failure and peri-implant parameters in patients with type 2 diabetes mellitus Systematic review and meta-analysis. J Am Dent Assoc 2021:152(3):189-201

8