השפעת השיניים על מעורבות חברתית

מחברי המאמר מסבירים, כי המונח 'מעורבות חברתית' מתייחס למעורבות הפרט בפעילויות המאפשרות לו ליצור אינטראקציה עם אחרים בפעילויות של הקהילה או החברה בכללותה. מעורבות חברתית בקרב מבוגרים היא מרכיב חיוני של הזדקנות בריאה, מכיוון שיש לה השפעות חיוביות רבות הן על היחיד והן החברה.

עם העלייה בהזדקנות האוכלוסייה, מעורבות מבוגרים בפעילויות חברתיות הופך למרכיב מרכזי למניעת בידוד חברתי (ארגון הבריאות העולמי 2018). לפיכך, חשוב לשקול פרמטר זה בעת גיבוש מדיניות להזדקנות ידידותית. מחקרים קודמים קשרו רמות גבוהות יותר של מעורבות חברתית לתוחלת חיים גבוהה יותר, ירידה קוגניטיבית נמוכה יותר, עליה ברווחה והתפקוד של מבוגרים. באמצעות מעורבות חברתית, ניתן לקדם את הבריאות ברמת הקהילה באמצעות גורמי מניעה כגון פעילות גופנית, התערבות בעישון וצריכת אלכוהול. מגוון רחב של גורמים קובעים, כולל גורמים הקשורים לבריאות, משפיעים על רמת המעורבות החברתית של מבוגרים. השיניים חשובות בהיבטים שונים של חיי היומיום, כגון אכילה, דיבור, חיוך והבעות הפנים, שהינם גורמים חיוניים הקשורים לאינטראקציות חברתיות חיוביות. אובדן שיניים הינו תהליך נפוץ מאוד בקרב מבוגרים, בעיקר בשל הצטברות מצבי שיניים כרוניים כגון עששת ומחלות החניכיים לאורך החיים . לדברי המחברים, ידוע אך מעט על השפעת בריאות הפה על השתתפות בפעילויות חברתיות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על "תפקוד מינימלי של השיניים" למבוגרים בנוכחות של לפחות 20 שיניים בפה, על מנת לשמור על תפקוד תקין של הפה. קריטריון זה עשוי לשמש כמדד להערכת ההשפעה של בשיניים על מעורבות חברתית בקרב מבוגרים. המדיניות לטווח ארוך של הטיפול המשתנה LMTP)) הינה גישה חדשה להסקה סיבתית לא פרמטרית, אותה ניתן להתאים להשגת תרחישים המחקים מניעת אובדן שיניים ומאפשרת לכמת את השפעת הטיפול אשר משנה את רמת החשיפה הנצפית. ניתן להתאים את המסגרת הזו על מנת לכמת תוצאות עובדתיות עבור שאלות כגון, "מה יקרה לשכיחות המעורבות החברתית אם בכל אוכלוסיית המחקר יעלה או יפחת מספר השיניים בכמות מסוימת?".

מטרה

המחקר הנוכחי נועד לקבוע את ההשפעה של מספר השיניים הנותרות על המעורבות החברתית של אזרחים יפנים מבוגרים על פני תקופה של שש שנים. החוקרים השתמשו בנתונים אורכיים של 24,872 משתתפים במחקר הגרונטולוגי של יפן (2010, 2013, ו-2016). הם יישמו את גישת מדיניות הטיפול לטווח ארוך על מנת לקבוע את ההשפעה של מספר תרחישים היפותטיים (תרחישי מניעה ותרחישי אובדן שיניים) על מעורבות חברתית תכופה (1=לפחות פעם בשבוע / 0 = פחות מפעם בשבוע) לאחר מעקב של שש שנים. הקטגוריה של מספר השיניים (חוסר של שיניים 19-10/9-1 /≥20) טופלה כחשיפה משתנה בזמן, והערכות התוצאה היו מותאמות למשתני הזמן (הכנסה, דירוג בריאות עצמי, מצב משפחתי, פעילויות בחיי היומיום, אובדן ראייה, אובדן שמיעה, מחלות נלוות ומספר בני הבית) ומשתנים אשר משתנים בזמן (גיל, מין, השכלה, מעורבות חברתית בסיסית). מעורבות חברתית פחות תכופה הייתה קשורה לגיל מבוגר יותר, מין זכר, הכנסה נמוכה יותר, הישגים לימודיים נמוכים ובריאות ירודה בנקודת הבסיס. המעורבות החברתית השתפרה כאשר נערך חיקוי של תרחישים למניעת אובדן שיניים. תרחיש המניעה הטוב ביותר (כלומר שמירה על ≥20 שיניים בקרב כל משתתף), שיפר את המעורבות החברתית בשמונה אחוזים. תרחישי אובדן שיניים הפחיתו בהדרגה את המעורבות החברתית. תרחיש היפותטי בו כל המשתתפים היו מחוסרי שיניים לאורך כל תקופת המעקב הביאו לירידה של 11 אחוזים במעורבות החברתית. תרחישי אובדן שיניים נוספים הראו ירידה של שמונה אחוזים וארבעה אחוזים, בהתאמה.

מסקנות

לדעת מחברי המאמר, בקרב מבוגרים יפנים, שמירה על מספר גבוה יותר של שיניים משפיעה לטובה על המעורבות החברתית שלהם, בעוד חוסר שיניים או מספר נמוך יחסית של שיניים משפיעים לרעה על מעורבותם החברתית.

Cooray U, Tsakos G, Heilmann A, et al. Impact of teeth on social participation: Modified treatment policy approach. J Dent Res 2023. doi: 10.1177/00220345231164106