ברוקסיזם מוגדר כתנועות לסת לא רצוניות המאופיינות בחריקה והידוק שיניים. התנהגות זו מתבטאת בשני פנוטיפים ביממה: ברוקסיזם בשינה (SB) המתרחש במהלך השינה, וברוקסיזם בערנות (AB) המתרחש בזמן הערנות. מבחינה קלינית, השפעת הברוקסיזם בשינה במערכת הסטומטוגנית נעה בין פגיעה מינימלית לחמורה, הכוללת שחיקת שיניים, כאבים בשרירי הלעיסה ובמפרק הטמפורומנדיבולרי וטראומה לחניכיים. ניתן למצוא התנהגות זו בכל קבוצות הגיל והשכיחות בילדות נעה בין 49-3 אחוזים. לברוקסיזם יש אטיולוגיה מולטיפקטורית ומחקרים מציינים את ההקשר הדנטלי הברור. ברוקסיזם מתרחש באמצעות נוירוטרנסמיטורים במערכת העצבים המרכזית, ולכן גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים ממלאים תפקיד רב באטיולוגיה של המצב. כמה מחקרים בחנו את הקשר בין משתנים סוציו-אקונומיים לבין ברוקסיזם בשינה בילדים. למרות שנחקרו קשרים אפשריים עם משתנים הקשורים להורים/לאפוטרופסים, כגון לימודים ומצב משפחתי, לא תמיד נעשו בדיקות קליניות ולא תמיד נעשה שימוש בדגימות מייצגות. לפיכך, קיים פער בידע בנוגע להשפעה האפשרית של סביבת הבית על התנהגותם של ילדים ועל ההופעה האפשרית של ברוקסיזם בשינה בחלק זה של האוכלוסייה.
הפרעות שינה הינם מצבים בהם דפוסי השינה מופסקים או מופרעים ובכך משפיעים לרעה על הבריאות. הפרעות שינה עלולות להשפיע על התפקוד הגופני, ההתנהגותי והקוגניטיבי בקרב ילדים הרגישים להשפעות הקשורות בכמות שינה בלתי מספקת או איכות שינה נמוכה. יתר על כן, שימוש מופרז במכשירים אלקטרוניים חושף ילדים לאור כחול, אשר יכול לשנות את הקצב הצירקדי (השעון הביולוגי), ולהשפיע ישירות על איכות השינה. מחסור בשינה והצורך בהסתגלות מובילים לרמות גבוהות יותר של קורטיזול (הורמון המיוצר במצבים שונים, כולל מתח), מה שעשוי להוות טריגר לברוקסיזם בשינה כדרך להקל על המתח היומיומי. מחקרים מדווחים כי ילדים שאינם אוהבים לעסוק בספורט נתונים יותר לדיסומניה (שינה מופרעת), חרדה, לחץ, ליקוי קוגניטיבי והרגלים מזיקים, כגון כסיסת ציפורניים ונשיכת חפצים. עם זאת, לדברי המחברים קיים פער בידע בקשר בין העיסוק בספורט לבין מצבים אורליים, כגון ברוקסיזם, בקרב ילדים בשלב המשנן המעורב. לכן, הועלתה בקרבם ההשערה שהפרעות שינה קשורות לשכיחות ברוקסיזם בשינה.
מטרה
מחקר זה נערך על מנת לברר את הקשר בין הפרעות שינה, פעילויות ספורט וברוקסיזם בשינה בקרב ילדים בגילאי 10-8. המחברים ערכו מחקר חתך בקרב 739 תלמידי בית ספר בברזיל. הורים/אפוטרופוסים ענו על שאלון סוציו-דמוגרפי, ועל סולם הפרעות השינה לילדים וסולם האנרגיה הצירקדי. הרגלים פרה-פונקציונליים הוערכו על ידי מדד הסקירה של Orofacial Nordic, שהינו מכשיר מיון שעשוי לשמש לזיהוי תפקוד אורו פציאלי לקוי בקרב ילדים מגיל שלוש ומעלה ובקרב צעירים ומבוגרים וכולל ראיון מובנה ובדיקה קלינית. בוצעה רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים ובמודל הסטטיסטי נעשה שימוש בגרף אסיקלי מכוון. השכיחות של האפשרות לברוקסיזם בשינה הייתה 9.1 אחוזים ו-58.6 אחוזים מהילדים סבלו מהפרעות שינה. במודל הסופי, קיום של הורים/אפוטרופוסים לא נשואים, הפגנת הרגלים פרה-פונקציונליים, חוסר עיסוק בספורט, הפרעות במעבר משינה לערנות וישנוניות מוגזמת ביום היו קשורים משמעותית לברוקסיזם בשינה.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי ההתרחשות של ברוקסיזם בשינה הושפעה מהמצב הזוגי של ההורים/האפוטרופוסים, מההרגלים הפרה-פונקציונליים, מחוסר פעילות ספורט ומהפרעות שינה. לדבריהם, מחקר זה תורם לתכנון מדיניות ציבורית הכוללת משטרי חינוך בבית הספר למניעת הפרעות שינה ולהעדפת הפחתת שכיחות הברוקסיזם בשינה.
Leal TR, Morais de Lima LC, Perazzo MF, et al. Influence of the practice of sports, sleep disorders and habits on probable sleep bruxism in children with mixed dentition. Oral Diseases 2021, doi.org/10.1111/odi.13917