מחברי המאמר מציינים, כי הסיבה האטיולוגית העיקרית לסיבוכים ביולוגיים סביב שתלים דנטליים, היא התיישבותם של מיקרואורגניזמים על השתל. היווצרות הביופילם הזה על פני השתל עלולה לגרום לדיסביוזה של החיידקים בצמוד לרקמות הרכות. מחקרים רבים מצביעים על כך שמיקרואורגניזמים הינם גורם אטיולוגי חשוב ועיקרי לא רק בתהליך ההתפתחות אלא גם ההתקדמות של דלקת סביב השתל. מצב פתולוגי זה, הפוגע ברקמות סביב השתל הדנטלי, מחולק לשתי מחלות: מוקוזיטיס סביב השתל ופרי-אימפלנטיטיס. בעבר תוארה התיישבות חיידקים פנימית בתוך השתל המורכב משני חלקים, הנוצרת כתוצאה ממיקרו-דליפה מיקרוביאלית בפער הקטן הקיים בין השתל לבין אביזרי העל של השחזורים הקבועים של המבנה והכתר. ההתיישבות המיקרוביאלית בתוך החלל הפנימי של השתל גורמת להיווצרות של מאגר חיידקים, ומיקרו-פער זה מאפשר למיקרואורגניזמים ומוצריהם המטבוליים לעבור מתוך הפה לחלל הפנימי של השתל ולהיפך. מחקרים קודמים הראו עלייה במספר החיידקים במיקרו-פער בצומת הקיים בין השתל לאבטמנט על פני תקופה של 12 חודשים, שהיה קשור עם אובדן עצם סביב השתל שהביא להרחבת השיעור המקובל של רמודלינג של העצם בשנתיים הראשונות לאחר החדרת השתל. בסקירה שיטתית שנערכה בעבר, דווח על ספירת חיידקים גבוהה משמעותית של חיידקים פתוגניים לחניכיים בתוך ממשק השתל-אבטמנט של שתלים במתרפאים הסובלים מפרי-אימפלנטיטיס בהשוואה לשתלים המוקפים ברקמות בריאות. לאחרונה, העריכו מחברי המאמר פרוטוקולים לדקונטמינציה של החלל הפנימי של שני החלקים של שתלים. השוואה של ארבעה פתרונות טיפול שונים הוכיחה כי 10 אחוז מי חמצן (H2O2) הם בעלי הביצועים הטובים ביותר עבור דקונטמינציה פנימית, הן במבחנה והן בתנאים קליניים.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך פרוטוקול דקונטמינציה של שני חומרי חיטוי וחומר איטום על יכולתם למנוע התיישבות חיידקים כזו. דגימות חיידקים נקצרו מהסולקוס סביב השתל (חיצוני) ובעקבות הסרת האבטמנט מחלל השתל (פנימי) במהלך טיפול שגרתי תומך שתלים ב-30 מתרפאים מחוסרי שיניים שנתיים לאחר שטופלו באמצעות שני שתלים. החוקרים נקטו בתכנון של פה מפוצל, בו הוקצו השתלים באקראי לקבלת טיפול של דקונטמינציה פנימית בלבד (10 אחוז H2O2 באמצעות מברשת) או מיקום נוסף של חומר איטום (GS), חומר חיטוי (לכה של כלורהקסידין) או ג'ל חיטוי (כלורהקסידין ג'ל 1 אחוז), בחלל הפנימי לפני התקנה מחדש של האבטמנט או מבנה העל. 12 חודשים לאחר מכן, חזרו על דגימה פנימית וחיצונית. נקבעה ספירת חיידקים כוללת (TBCs) באמצעות PCR בזמן אמת בסך של 240 דגימות (שמונה לכל מטופל). שנה לאחר הטיפולים, ספירת החיידקים הכוללת בחלל הפנימי פחתה באופן משמעותי בכל שיטות הטיפול ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין ארבעת סוגי הטיפול. השוואה של נקודות דגימה פנימיות וחיצוניות גילתה קורלציה משמעותית עם ספירת חיידקים גבוהה יותר באופן שיטתי בדגימות החיצוניות.
מסקנות
לדברי מחברי המאמר במגבלות המחקר הנוכחי, ניתן להסיק ששימוש בחומרי חיטוי או חומר איטום לא הראו יתרון נוסף במניעת התיישבות חיידקים פנימית של שתלים בהשוואה לפרוטוקול דקונטמינציה בלבד.
Jervøe-Storm PM, Jepsen S, Marder M, et al. Prevention of internal bacterial colonization of dental implants: A comparative longitudinal observational study. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 979-986
הערה של פרופ' דוד כוכבי
מנהל לשעבר, המחלקה לשיקום הפה , בית הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב
מהמאמר עולה, ששטיפה במי חמצן בריכוז של 10 אחוזים בתוך בית הבורג ומסביבו מפחיתה את כמות החיידקים כפי שנבדק אחרי שנה. שימוש בחומרים אחרים, כמו חומר איטום וג'ל כלורהקסידין, הניבו תוצאות דומות. המחקר נעשה בלסת תחתונה מחוסרת שינים ששוקמה על ידי שני שתלים. לא צוין מה היה המצב הפריודונטלי בלסת הנגדית.
שתי שאלות ראויות לתשומת לב. השאלה הראשונה היא האם יש צורך לשלב את פירוק המאחזים כחלק מרוטינת התחזוקה השנתית כדי לאפשר חיטוי באמצעות שטיפה, והשנייה היא מה ההיבטים המכניים של פעולת הפירוק הכרוכים בפתיחה חוזרת של ההברגה על בית הבורג ובורג המאחז.
תוצאות המחקר מדגימות שבמקרים שאין סמנים קליניים של פרי-אימפלנטיטיס, לא נמצאים חיידקים בבית הבורג, ולכן במקרים כאלה סביר להניח שמיותר לפרק את המאחז על מנת לבצע חיטוי. ככלל, פתיחה חוזרת של הבורג מגדילה את תופעת השחיקה בין הבורג לבין בית הבורג (setting) ומעלה האפשרות לפתיחות חוזרות של בורג המאחז. לכן, ככלל רצוי להימנע מפתיחות של הבורג לאחר הידוקו הראשוני בטורק המיועד למקרה.
לעומת זאת, כאשר יש סמני דלקת מסביב לשתלים, סביר להניח על פי המאמר שזיהום נמצא גם בבית הבורג. במקרה כזה, שטיפה עשויה לעזור בהורדת עומס החיידקים. מכאן נגזר גם שאם הבורג התרופף, לא מספיק להדק אותו אלא רצוי לפרק אותו, לחטא את בית הבורג ומסביב, ואז להדק.
להרחבה מצורפת הפנייה למאמר העוסק בהיבט המכני של פתיחה חוזרת של בית הבורג.
H Xiao, Y Yang, Z Liu, TD Taylor. Opinions regarding reuse or replacement of implant prosthesis retaining screws: A systematic review. International Journal of Oral & Maxillofacial Implants; 2017; 32(5): 985-991.