מעבר להתפרצות נגיף הקורונה, נגיפי קורונה בטא (Beta Coronavirus) נקשרו לשתי התפרצויות אחרות, דהיינו, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה SARS (Severe acute respiratory syndrome) ותסמונת נשימתית MERS (Middle East respiratory syndrome).
מחברי המאמר מציינים כי קשירת נגיף הקורונה לתאים אנושיים מתרחשת בעיקר באמצעות הקולטן לאנזים ההופך אנגיוטנסין (ACE – Angiotensin converting enzyme), המתבטא מאוד בחלל הפה, בעיקר באפיתל הלשון אך גם ברקמת חניכיים, בפרט על פני השטח הבוקאלי של האפיתל הסולקולרי. בהתחשב בכך שחלל הפה עשוי לייצג כניסה מרכזית ומאגר של נגיף הקורונה, הקהילה המדעית התאימה פרוטוקולים לחיטוי ופרוטוקולים קדם-פרוצדורליים עבור רפואת השיניים.
ההשערה הייתה כי גרגור טרום פרוצדורלי עם שטיפת פה פועל כאמצעי הגנה, ומפחית את העומס בפה של נגיף הקורונה. עוד לפני מגפת הקורונה ( (COVID19, שימש גרגור טרום פרוצדורלי ברפואת השיניים להפחתת עומס חיידקים לפני ניתוחים או פרוצדורות שגרתיות. ישנן הנחיות שפורסמו, הממליצות על שימוש בכמה שטיפות פה, במטרה להפחית את העומס הנגיפי של נגיף הקורונה ברוק לפני פגישות דנטליות ובמיוחד ממליצות על השימוש בשטיפות פה עם מי חמצן (H2O2). עם זאת, עדויות תומכות לגבי יעילות שטיפות פה על עומס נגיפי של נגיף הקורונה עדיין מצומצמות.
מטרה
לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי בוצע על מנת להעריך את היעילות של שטיפות פה בהפחתת העומס הנגיפי של נגיף הקורונה. המחברים חיפשו במאגרי מידע PubMed, Web of Science, Scopus, MedRxiv, bioRxiv, כולל מחקרי in vitro ו-in vivo הבודקים את האפקט הָוִירוצִידִי עבור נגיף הקורונה.
מתוך סך של 1,622 מאמרים שאוחזרו, כללו המחברים בסקירה שיטתית זו 39 מאמרים. פובידון-יוד היה חומר שטיפת הפה הנחקר ביותר (14 מחקרים in vivo ו-9 מחקרי in vitro), אשר הראה לעתים קרובות הפחתות משמעותיות בנטל הנגיפי במבחני מעבדה. באופן דומה, גם צטילפירידיניום כלוריד הראה תוצאות טובות, אם כי הוא הוערך בפחות מחקרים. כלורהקסידין גלוקונאט ומי חמצן הראו תוצאות סותרות לגבי הפחתת עומס נגיף קורונה, הן במחקרים במבחנה והן במחקרים in vivo.
מסקנת המחברים היא כי שטיפות פה על בסיס פובידון-יוד נראות כאופציה הטובה ביותר כשטיפה מוקדמת דרך הפה בהקשר הדנטלי להפחתת העומס הנגיפי של נגיף הקורונה.
Silva A, Azevedo M, Sampaio-Maia B, et al. The effect of mouth rinses on severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 viral load A systematic review. JADA 2022. doi.org/10.1016/j.adaj.2021.12.007