הערכות עולמיות עדכניות מצביעות על כך שסרטן השפה וחלל הפה (המכונה "סרטן הפה") מייצג באופן כולל את הניאופלזמה הממאירה ה-16 הנפוצה ביותר בעולם, עם כמעט 355,000 מקרי אירועים חדשים בשנה. יותר מ-90 אחוזים ממקרי סרטן הפה הינם קרצינומות של תאי קשקש ושני שליש מהמקרים מתרחשים במדינות מתפתחות, מחציתם בדרום אסיה. בהודו בלבד מתרחשים כמאה אלף מקרי אירועים מדי שנה.
בממוצע, שיעור הגברים הנפגעים במחלה הינו כרגע גבוה פי שניים מאשר שיעור הנשים, אם כי ישנם יוצאים מן הכלל, כגון בטייוואן, שם היחס בין זכר לנקבה הוא 10:1. הסיכון להתפתחות סרטן הפה עולה עם הגיל, ורוב המקרים מתרחשים בקרב בני אדם מעל גיל 50. יש גם וריאציות גיאוגרפיות רחבות בשכיחותן, כאשר פפואה גינאה החדשה נאמדת כבעלת השיעור הגבוה ביותר של סרטן הפה בעולם.
אזורים אחרים המאופיינים בשיעורי שכיחות גבוהים לסרטן הפה נמצאים בדרום אסיה (למשל, המלדיביים, סרי לנקה, הודו, ופקיסטן), מזרח אסיה (למשל, טייוואן), חלקים ממערב אירופה (למשל, צפון מזרח צרפת ופורטוגל) ומזרח אירופה (למשל, הונגריה, סלובקיה וסלובניה), וחלקים מאמריקה הלטינית והאיים הקריביים (למשל, ברזיל, אורוגוואי, ופוארטו ריקו). סרטן הפה קשור למצב חברתי וכלכלי ולמחסור, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר מתרחשים בחלקים המקופחים ביותר באוכלוסייה. מחברי המאמר מציינים, כי הטיפול בחולים הסובלים מסרטן הפה בשלב מוקדם מביא לכך שיש לחולים אלה פרוגנוזה טובה ושיפור של שיעורי ההישרדות ואיכות החיים. למרות זאת, סרטן בשלב מוקדם לרוב אינו סימפטומטי ומחקה תנאים שפירים, מה שמקטין את הסבירות של הציבור לפנות לטיפול, ולכן הסריקה מספקת אפשרות לגילוי מוקדם.
מטרה
הסקירה הקריטית הנוכחית נערכה על מנת להציג את הראיות הנוכחיות על סריקה של סרטן הפה, על מנת לעורר מחקר עתידי, פיתוח מדיניות ואסטרטגיות מתאימות להפחתת מקרי מוות וסבל מסרטן הפה ברחבי העולם. המאמר מורכב מפרקים העוסקים בתוכניות מאורגנות, הערכה לגבי התוקף שלהם, טכניקות נלוות, שימוש בעובדים במסגרת טיפול בריאות ראשוניPHCWs) ), בריאות אלקטרונית, טכנולוגיה ניידת לסריקה, סריקה לנגיף הפפילומה האנושי (HPV), מודלים לניבוי של סיכונים לסרטן והמלצות. לעיתים קרובות שלב טרום-ממאיר קליני הנגיש לבדיקה חזותית מקדים את הופעת סרטן הפה ולפי כך קיימת הזדמנות לגילוי מוקדם ולהפחתת התחלואה והתמותה. לדברי המחברים הוכח כי סריקה של בני אדם ללא תסמינים על ידי בדיקות אורליות חזותיות לאיתור המחלה הינה משימה אפשרית. מסך חיובי כולל גם סרטן הפה וגם הפרעות שעלולות להיות ממאירות. הם בדקו מחקרים עיקריים שביצעו סריקה, כולל ניסוי קליני אקראי אחד ולדבריהם סריקה של קבוצות בסיכון גבוה הינה חסכונית.
נקודות חוזק וחולשה של מחקרים בהם נערכה סריקה של סרטן הפה מוצגים במאמר על מנת לסייע בהנחיית מחקרים חדשים במסגרת מערכות טיפול ראשוני ובעידוד האפשרות לשימוש בטכנולוגיות מתפתחות חדשות העשויות לסייע בשיפור הדיוק לגילוי המקרים. רוב הארגונים הלאומיים, כולל כוח המשימה של שירותי המניעה בארצות הברית, לא המליצו עד כה על סריקה מבוססת אוכלוסייה בשל היעדר ראיות מספיקות לכך כי סריקה מובילה להפחתה בתמותה מסרטן הפה. לדעתם, כשקיימים משאבי בריאות גבוהים, מומלץ על ביצוע סריקות במרפאות השיניים, למרות שדלות המחקר במסגרת מערכות הטיפול הראשוני הינה מדאיגה. תוצאות של סקרים מצביעות על כך שרופאי השיניים אכן מבצעים בדיקות של סרטן הפה, אך ישנן עדויות חלשות בלבד לכך שהסריקה במרפאות השיניים מביאה לירידה במחלה. באזורים בהם משאבי הטיפול הבריאותי הינם נמוכים, נבדקה היתכנות השימוש בעובדי שירותי הבריאות הראשוניים לבדיקת סרטן הפה והמדדים שהתקבלו מצביעים על תוצאות טובות. מרבית המחקרים המדווחים בספרות מבוססים על סבב אחד של מיון, בעוד שהליך הסריקה צריך להיות מבוסס על תהליך מתמשך.
Warnakulasuriya S, Kerr AR. Oral cancer screening: Past, present, and future. J Dent Res 2021. doi.10.1177/00220345211014795