לדברי מחברי המאמר, פתולוגיה של הפה כוללת לא רק היבט ביולוגי אלא גם מימד תפקודי מרכזי: יכולת הלעיסה, המוערכת לפי קיבולת הלעיסה, מייצגת במדויק את יעילות הלעיסה. התפקיד המזיק של פגיעה ביכולת הלעיסה על יתר לחץ דם, בריאות קרדיווסקולרית, תמותה מכל גורם ותמותה ממחלות לב וכלי דם, הוצע בעבר על ידי המחברים. אולם עד כה, טרם נחקרה התרומה של תפקוד הפה לסיכון למחלת לב כלילית. קשר כזה עשוי להסתמך על פגיעה בדפוסי תזונה בריאים כך שירידה ביכולת הלעיסה מובילה לתזונה לא מאוזנת המטפחת גורמי סיכון קרדיומטבוליים התורמים להתפתחות טרשת עורקים ולהופעת מחלת לב כלילית. החוקרים משערים כי הפוטנציאל הדלקתי של בריאות פה ירודה והשפעת הפגיעה ביכולת הלעיסה עלולים להגביר את הסיכון לאירועי מחלת לב כלילית. לכן, ניתן להעריך את הסיכון למחלת לב כלילית על פי הקישורים האורליים-מערכתיים באמצעות גישה אינטגרטיבית חדשנית המשלבת מדדי הבריאות והתפקוד של הפה. לדבריהם בהקשר זה, ניתוח אשכולות עשוי להיות רלוונטי, מכיוון שהוא מזהה דפוסים דומים של בריאות הפה תוך התחשבות בקו-לינאריות בין אינדיקטורים. החוקרים מציינים כי אינם מודעים למחקרים קודמים כלשהם שבדקו את הקשר בין אשכולות של מצבי בריאות הפה ואירועי מחלת לב כלילית.
מטרה
מטרות המחקר אפוא הן 1) לזהות ולאפיין אשכולות בהתבסס על מאפיינים שנרשמו בדרך כלל במהלך בדיקות קליניות במבוגרים ו-2) לחקור את הקשרים של האשכולות למקרים של אירועי מחלת לב כלילית וכן את התפלגות גורמי הסיכון למחלת לב כלילית בתוכם. המשתתפים מהמחקר הפרוספקטיבי השלישי של פריז (מחקר ארוך טווח של גורמי הסיכון למחלת לב כלילית) עברו בין השנים 2012-2008 בדיקה קלינית שגרתית של הפה ובדיקה גופנית מקיפה ולאחר מכן היו במעקב כל שנתיים עד ספטמבר 2020. שלושה צירים הגדירו את מצבי בריאות הפה: 1) שיניים בריאות, שיניים חסרות, סתימות ושיניים עם עששת; 2) יכולת לעיסה מסומנת ביחידות לעיסה פונקציונליות; ו-3) דלקת חניכיים ורובד השיניים.
ניתוח אשכולות היררכי בוצע עם מודלים רב משתנים של רגרסיית סיכונים פרופורציונליים (מודל קוקס – מודל הסיכונים הפרופורציונליים) והותאם לגיל, מין, עישון, מדד מסת הגוף, השכלה, חסך (דירוג EPICES1 להערכת קיפוח ואי שוויון במרכזי בדיקות בריאות), יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, כולסטרול HDL ו-LDL סרום, טריגליצרידים, תרופות להורדת שומנים בדם, רמת2NT-proBNP ו-3IL-6 סרום. מדגם של 5,294 משתתפים נכלל במחקר (גילאי 50 עד 75; 37.10 אחוזים נשים). ניתוח האשכולות זיהה 3,688 (69.66 אחוזים) משתתפים עם בריאות פה מיטבית ויכולת לעיסה שמורה (אשכול 1), 1,356 (25.61 אחוזים) עם בריאות פה בינונית ופגיעה ביכולת הלעיסה באופן בינוני (אשכול 2), ו-250 (4.72 אחוזים) עם בריאות פה לקויה ופגיעה קשה ביכולת הלעיסה (אשכול 3). לאחר מעקב חציוני של 8.32 שנים, התרחשו 128 אירועי מחלת לב כלילית לא קטלניים. בהשוואה לאשכול 1, הסיכון למחלת לב כלילית עלה בהדרגה מאשכול 2 לאשכול 3.
מסקנות
מסקנת מחברי המאמר הינה כי אנשים בגיל העמידה עם בריאות פה ירודה ויכולת לעיסה לקויה נמצאים בסיכון גבוה יותר מפי שניים לאירוע של מחלת לב כלילית בהשוואה לאלו עם בריאות פה מיטבית ויכולת לעיסה שמורה.
- דירוג EPICES פותח בשנת 2002 והתבסס על שאלון ראשון של 42 פריטים שנבחרו על ידי פאנל של מומחים צרפתיים.
- 2. N-terminal prohormone of brain natriuretic peptide.
- 3. Interleukin 6 (IL-6).
Deraz O, Rangé H, Boutouyrie P, et al. Oral condition and incident coronary heart disease: A clustering analysis. J Dent Res 2022; 101(5): 526–533