מחברי המאמר מציינים כי האוכלוסייה הגריאטרית בארצות הברית (≥65 שנים) צפויה להכפיל את עצמה מ-35 מיליון בשנת 2000 ל-73 מיליון בשנת 2030. לפיכך, תהיה עלייה במספר המתרפאים הגריאטריים המבקרים במרפאות השיניים, שלעתים קרובות יש להם מחלות נלוות הקשורות לגיל כגון מחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית או אובדן חושים. מצבים אלו וניהולם הרפואי עשוי להשפיע על בריאות הפה של המתרפאים ועל מתן שירותי בריאות הפה. בנוסף, בני אדם המתגוררים בבתי אבות או במוסדות דיור מוגן ישנם אתגרים הקשורים לשמירה המיטבית של בריאות הפה.
לדעת מחברי המאמר, רופאי השיניים צריכים להיות בעלי הידע והניסיון לאבחן ולהעריך את הסיכון למחלה עתידית ובהתאם לכך לנהל את צורכי הטיפול של חברי קבוצת הגיל הזו. חשוב שתוכנית הלימודים לקראת דוקטורט של בית הספר לרפואת שיניים תכלול התנסויות דידקטיות וקליניות ברפואת השיניים הגריאטרית ויש אף צורך לפתח ולקדם קורסי המשך לרפואת שיניים גריאטרית. קהילת רופאי השיניים הקליניים צריכה להיות מודעת לגישה לקבוצה זו ולדאגות הטיפול שלה ולהיות פתוחה ומוכשרת באסטרטגיות כגון רפואת שיניים טלפונית או ביקורי בית, על מנת להקל על חלק מהמחסומים הקיימים בטיפול במתרפאים קשישים. יש לפעול לשילוב של בדיקות בריאות הפה כחלק מהבדיקות הרפואיות הכלליות, לשילוב רישומי הבריאות האלקטרוניים, להקל על השותפות האפשרית בין צוותי הרפואה הכללית לבין צוותי רפואת השיניים, ולבצע חידושי מדיניות חיוניים על מנת להנגיש למתרפאים אלה טיפול יעיל בעתיד הקרוב.
מטרה
המחקר הנוכחי נעשה על מנת להבין את המוכנות והנוחות של קהילת רופאי השיניים לטפל בקבוצה הדמוגרפית הזו. החוקרים פיתחו שאלות סקר על מנת להעריך כיצד רופאי השיניים מטפלים במתרפאים גריאטריים, עם אילו אתגרים הם מתמודדים ולאיזה כלים הם זקוקים כדי לספק את הטיפול הטוב ביותר. מערכת השאלות הזו נוהלה באופן אלקטרוני ונשלחה בדוא"ל לפאנל המעריכים הקליניים של האיגוד הדנטלי האמריקני (ACE) ב-29 במרץ 2022. הסקר נסגר לאחר שבועיים והנתונים סוכמו בצורה תיאורית.
מתוך 269 הנשאלים, 59 אחוזים ציינו שטיפול במתרפאים גריאטריים מאתגר יותר מטיפול במתרפאים בגילים אחרים. האתגרים המצוינים ביותר כוללים מחלות נלוות וניהולן (86 אחוזים), ליקוי קוגניטיבי (68 אחוזים), וצרכי טיפול ביתי לחלק מהמתרפאים הללו (69 אחוזים). שלושת התסמינים המובילים שנראו במתרפאים אלו הינם יובש בפה (89 אחוזים), נגעי עששת (86 אחוזים), ושחיקת השיניים (75 אחוזים). 76 אחוזים מהנשאלים דיווחו כי נוח להם לטפל בקבוצה הדמוגרפית הזו, ורובם (58 אחוזים) ציינו שלימודיהם כסטודנטים תרמו לכשירות הזו.
מסקנות
מחברי המאמר מסכמים כי לרוב הנשאלים נוח לטפל במתרפאים גריאטריים, אך הם עדיין מתמודדים עם אתגרים רבים, כאשר ניהול מחלות מערכתיות נלוות יחד עם טיפולי השיניים מהווים את הדאגה המרכזית. ההשלכות המעשיות של המחקר הן כי הבנה נכונה של השפעת ההזדקנות והטיפולים הרפואיים הנלווים על רקמות הפה ודרכי הניהול של המתרפא הינם חיוניים. חשוב לא פחות למצוא דרכים חדשניות על מנת לשפר את הגישה לטיפול באוכלוסייה הפגיעה הזו.
Elangovan S, Perry M, da Costa J., et al. Oral health care practice patterns for geriatric patients: An American Dental Association Clinical Evaluators panel survey. J Am Dent Assoc 2022; 153(9): 907-908