לדברי מחברי המאמר, לוקופלאקיה של הפה (OL) היא פגיעת פה, שעלולה להיות ממאירה הנפוצה ביותר באירופה. מצב זה מוגדר כ"רובד לבן של הרירית שיש לו סיכון לא ברור ושאינו נכלל במחלות או הפרעות ידועות שאין בהן סיכון מוגבר למחלת הסרטן". השכיחות העולמית באוכלוסייה הכללית נאמדה ב-2.60 אחוזים בתחילת המאה ובסביבות 4.11 אחוזים לאחרונה. החשיבות הקלינית היא ש-OL עלולה להפוך לסרטן; סקירה שיטתית עדכנית דיווחה כי השיעור המצטבר של טרנספורמציה ממאירה (MT) הינו 9.8 אחוזים. ה-MT השנתי בקרב מתרפאים אירופאים מוערך בסביבות 1 אחוז. מהפרספקטיבה הקלינית, מצבי לוקופלאקיה של הפה מחולקים לסוגים הומוגניים ולא הומוגניים, ובהתבסס על האטיולוגיה, OL מסווג לשתי קבוצות: OL אידיופתי ללא גורם אטיולוגי ומצבים הקשורים לשימוש בטבק. בספרות מדווח כי שימוש בטבק ואלכוהול נושא השפעות סינרגטיות הן בהתפתחות והן בטרנספורמציה הממאירה.
גורמים מקדימים אחרים המוצעים הם זיהום כרוני בקנדידה, זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, חיידקים פתוגניים ממקור החניכיים, חסרים תזונתיים, וכמה מצבים תורשתיים. אבחון סופי של OL מחייב בדיקה היסטולוגית על מנת לשלול כל מחלה אחרת של הרירית ולהעריך נוכחות או היעדר דיספלזיה, ואם זו קיים, לדרג את הדיספלסיה. בהתבסס על נתוני מחקרים מתצפיות אורכיות, גורמי הסיכון בעלי מובהקות סטטיסטית מוכחת עבור טרנספורמציה ממאירה של OL הם כדלקמן: מין אישה, לא מעשנת,
משך זמן ארוך של נגעים, מיקום בשוליים הצדדיים של הלשון ו/או רצפת הפה, גודל יותר מ-2 סמ"ר, סוג לא הומוגני ונוכחות של דיספלזיה בתאי האפיתל. לאחרונה הוצעו DNA אנופלואידי ואובדן הטרוזיגוטיות כסמנים חדשים לריבוד הסיכון של לוקופלאקיה של הפה. מספר מחקרי המשך על לוקופלאקיה של הפה נערכו בקרב אוכלוסיות אירופאיות
ולדברי המחברים הממצאים ממחקרים אלו משתנים, והמסקנות אינן אחידות בשל קריטריוני בחירה שונים הנמצאים בשימוש, משכי זמני המעקב המשתנים והרגלי הסיכון של האוכלוסייה.
מטרה
מחקר זה העריך את המאפיינים הקליניקו-פתולוגיים של קבוצת מתרפאים עם לוקופלאקיה של הפה המטופלים בבית חולים דנטלי ברומניה ולהעריך גורמים קשורים קליניים של המתרפאים של לוקופלאקיה של הפה עבור טרנספורמציה ממאירה.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי באמצעות התרשימים הקליניים של מתרפאים בבית החולים שאובחנו עם לוקופלאקיה של הפה, עם מחקר קליני והיסטופתולוגי מלא שכלל מעקב והערכה במשך 16-1 שנים. מתוך 120 מתרפאים שנכללו, 68 (56.7 אחוזים) היו נשים, ו-71 (59.2 אחוזים) היו מעשנים נוכחיים. הצורה ההומוגנית הייתה קיימת ב-60 אחוזים מהמקרים; הרירית הבוקאלית הייתה האתר המעורב בתדירות הגבוהה ביותר. בתשעה מקרים נצפתה טרנספורמציה ממאירה , והייתה שכיחה יותר בקרב נשים ואלו עם לוקופלאקיה דיספלסטית.
נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין טרנספורמציה ממאירה לדרגת הדיספלזיה. טרנספורמציה כזו התרחשה במרווח זמן ממוצע של 75 חודשים בקרב מתרפאים שטופלו וגם בקרב לא מטופלים.
מסקנות
לדברי החוקרים, בקבוצת הלוקופלאקיה הזו, רוב הנגעים שנתגלו היו בקרב בני אדם מעשנים, הומוגניים מבחינה קלינית ו-62.5 אחוזים הוכחו כשפירים מבחינה היסטולוגית. אבל למרות המראה השפיר מבחינה קלינית של הלוקופלאקיה, אבחון הרקמות של כמה מהמקרים היה של קרצינומה. לדעתם תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על ההכרח בלקיחת ביופסיה גם בנגעים הומוגניים לכאורה, שפירים קלינית. שיעור הממאירות היה 7.5 אחוזים ושני שליש היו נגעים לא הומוגניים.
Tovaru S, Costache M, Perlea P, et al. Oral leukoplakia: A clinicopathological study and malignant transformation. Oral Diseases 2023; 29: 1454-1463