מחברי המאמר מציינים כי הספקטרום של נגעים ברירית הפהOMLs) ) בקבוצות אוכלוסייה שונות עשוי להיות שונה, כולל מצבים אינדולנטיים (בעלי התפתחות איטית) כגון היפרפלזיה פיברוטית, גרנולומות פיוגניות ומוּקוצֶלֶה וכן גם פתולוגיות נדירות יותר עם מהלך קליני אגרסיבי ופרוגנוזה ירודה, כגון גידולים כמו קרצינומה של תאי קשקש, סרקומות ונגעים גרורתיים. למרות שהם עלולים לגרום לשינויים אסתטיים ותפקודיים חשובים, נגעים ברירית הפה הינם מוזנחים לעתים קרובות בבדיקות קליניות ובמחקרים אפידמיולוגיים. רוב המחקרים האפידמיולוגיים הכוללים נגעים ברירית הפה נערכו במרפאות חוץ או במעבדות של בחינות היסטופתולוגיות. סקירה שיטתית עדכנית גילתה 29 מחקרים אפידמיולוגיים ברמת האוכלוסייה, שליש מהם בוצעו באסיה והשתמשו בהם בקריטריונים שונים לסיווג. אי לכך, לדעת המחברים קיים עדיין אתגר לבסס את שכיחותם של מצבים אלה באוכלוסייה הכללית. הריון מהווה תקופה של פגיעות מוגברת, הכרוכה בשינויים משמעותיים בהיבטים הפסיכולוגיים, החברתיים והביולוגיים של האדם. שינויים אלה יכולים, בין היתר, לחשוף נשים להתפתחות עששת ומחלת חניכיים. כמו כן, שינויים הורמונליים, כגון רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון, מסוגלים להביא לעלייה ברמות הדלקת ולגרום להתפתחות של נגעים ברירית הפה בקרב נשים אלו. דוגמה אחת היא גרנולומה פיוגנית שפירה, שהינו נגע המופיע בדרך כלל בחניכיים והוא תוצאה של תגובה דלקתית מוגזמת לגירויים מקומיים כגון טראומה או הצטברות רובד על השיניים. בנוסף, משתנים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים עשויים גם כן להשפיע על התפתחותם של נגעים בפה. המחברים מדגישים כי באשר לנגעים ברירית הפה, אבחנה בזמן הינה חיונית לשם טיפול מתאים, ובדיקה עצמית של הפה עשויה לתרום לגילוי מוקדם כזה. לדבריהם, לא נערך עד כה מחקר אוכלוסייה שחקר את התרחשותם של נגעים ברירית הפה במהלך ההיריון.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את השכיחות של נגעים ברירית הפה (OML) ובדיקה עצמית של הפה ואת הגורמים הקשורים ביניהם בקרב נשים הרות ממחקר העוקבה של Pelotas Birth Cohort 2015 בברזיל. נשים בהריון שיילדו תינוקות ב-2015 נכללו במחקר לפני הלידה. נתונים הקשורים לתנאים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים והתנהגותיים נאספו באמצעות שאלונים. כמו כן, המשתתפים הוערכו קלינית לגבי תוצאות בריאות הפה. התוצאות שנבחנו היו נוכחות נגעים ברירית הפה ובדיקה עצמית של הפה. נאספו ממצאים הנוגעים לגודל, מיקום, זמן התחלה ותסמינים של הנגעים. בוצעו ניתוח תיאורי ודו-משתני ורגרסיית Poisson. החוקרים ניתחו נתונים מ-2481 נשים הרות. ל-409 (16.5 אחוזים) היה לפחות נגע אחד ברירית הפה. הנגעים השכיחים ביותר היו אקסוסטוזיס (80/16.6 אחוזים), לשון מחופה (70/14.5 אחוזים) ופיגמנטציה חומה שפירה (68/14.1 אחוזים). צבע עור שאינו לבן היה קשור בשכיחות גבוהה יותר של נגעים ברירית הפה, בעוד ששימוש יומיומי בחוט דנטלי היה קשור באופן חיובי לשכיחות של בדיקה עצמית של הפה.
מסקנות
מחברי המאמר מסכמים כי כמעט 20 אחוזים מהנשים ההרות הציגו נגעים ברירית הפה, שהיו נפוצים יותר בקרב נשים לא לבנות. נשים עם טיפול טוב יותר בפה היו בסבירות גבוהה יותר לבצע בדיקה עצמית של הפה.
Duarte da Silva K, Vargas-Ferreira F, Dâmaso Bertoldi A, et al. Oral mucosal lesions in pregnant women: A population-based study. Oral Diseases 2022; 28: 1891-1900