מחברי המאמר מציינים, כי למרות שנשים בהריון מהוות כ-4 מיליון מאוכלוסיית ארצות הברית מדי שנה, פחות ממחצית מהנשים הללו פונות לטיפול מקצועי בבריאות הפה בשל דאגות לבטיחות העובר (Embryo – מההפריה ועד תום השבוע השמיני להיריון, לשְׁלִיל ( Fetus – מתום השבוע השמיני ועד תום ההיריון) ופחד מהמכשור הדנטלי. מכיוון שהיגיינת הפה קשורה לבריאות המתרפאת ההרה והעובר כאחד, טיפול נאות בבריאות הפה במהלך ההיריון הינו חיוני. כמעט 85.7 אחוזים מהרופאים המיילדים-והגינקולוגים לא בודקים את חלל הפה של המטופלת במהלך בדיקות שגרתיות, וגם לא מפנים מטופלות בהריון לרופא השיניים, מצב המעורר חשש עבור נשים בהריון שפונות רק לרופא המיילד-גינקולוג שלהן לשם שירותי בריאות מונעים. לדברי מחברי המאמר, למרות ההתקדמות בתחום בריאות הפה למתרפאות בהריון, רופאי השיניים ממשיכים להניח הנחות שגויות לגבי המשמעות של טיפולי בריאות הפה במהלך ההיריון, מה שמנציח את חוסר הטיפול באוכלוסייה זו שהינה כבר מוחלשת.

ההתקדמות במתן שירותי אבחון ומניעה בבריאות הפה כוללת תקני ציוד משופרים, טכניקות ובקרה של איכות עיבוד צילומים, השימוש בהדמיה הדיגיטלית וצילומי רנטגן מהירים שהביאו לירידה של 60 אחוזים בחשיפה בהשוואה לצילומים קודמים. בשילוב עם שיפורים אלה, אמצעי זהירות שנלקחים על ידי אנשי צוות רפואת השיניים הפחיתו משמעותית את חשיפת המתרפאים והסיכונים אליהם חשוף

כוח העבודה של מרפאת השיניים. עם זאת, פחד מיותר סביב הסיכונים של החשיפה לקרינה מייננת

התפשט לכלל האוכלוסייה.

החוקרים טוענים כי הסיכוי למומים מולדים ברחם הנובעים מרדיוגרפיה דנטלית לא אמור ליצור פחד,

מכיוון קרינה דנטלית מייננת נחשבת לבעלת השפעה דטרמיניסטית. בהשפעה כזו החומרה הינה פרופורציונית למינון, מה שמרמז על סף קיים של מצבים כגון פגמי לידה ברחם או אפילו כוויות שמש. לעומת זאת, בהשפעות סטוכסטיות הסיכונים הינם פרופורציוניים למינון, כלומר ללא קיום סף, כגון סרטן או מוטציות גנטיות. סף המינון למומים מולדים דטרמיניסטיים או הפלה הוא כ-200 mSv למעשה, המינון היעיל הממוצע עבור סריקה באמצעות טומוגרפיה ממחושבת עם אלומת חרוט אשר מיוצר בתצוגה של שדה גדול הוא 212 mSv וזה של סדרה של פה מלא הוא 388 mSv. במחקרים הקיימים וכן בנתונים ובטכנולוגיות הזמינים, מעט נכתב על ההשפעה של רדיוגרפיה דנטלית על נשים בהריון ומומים מולדים ברחם.

מטרה

הסקירה הנוכחית מציגה את ההיסטוריה של הרדיוגרפיה הדנטלית כפי שהיא נוגעת לאוכלוסיות בהריון משנות ה-60 של המאה הקודמת עד 2021. המחברים חיפשו באמצעות PubMed את מילות המפתח הבאות: הריון, רדיולוגיה, רנטגן, מנת קרינה, עובר, צילום רנטגן ודנטלי. הערכת קריטריונים נעשתה על בסיס של זמינות, שלמות, איכות, רלוונטיות, טכניות (כלומר רדיוגרפיה דנטלית), נושא (כלומר, מתרפאות בהיריון) ושימושיות. לאחר מכן סוננו תוצאות אלו על בסיס של נתונים כמותיים ואיכותיים וכן התקופה בה התקיימו (עשורים במסגרת ההיסטורית). בחירת הספרות הרלוונטית הסופית כללה מחקרים שונים וביניהם מחקרי עוקבה, סקירות שיטתיות, מטא-אנליזות, דיווחי מקרה וסקירות נרטיביות אחרות. נמצא כי אם הינם מבוצעים כהלכה, כמות הקרינה המייננת המופקת במהלך התהליכים של רדיוגרפיה דנטלית כל כך נמוכים עד שלא סביר להגיע לסף טֵרָטוגֵני. לפיכך, לא סביר שקרינה דנטלית מייננת תגרום למומים מולדים ברחם מכיוון שהתגלה שיש לה אפקט דטרמיניסטי (לא סטוכסטי). יחד עם המידע הזה וההקשר ההיסטורי, מאמר זה מראה כי שימוש ברדיוגרפיה דנטלית הכרחית הינו בטוח בכל שלב במהלך ההיריון, כל עוד נעשה שימוש נאות בציוד בטיחות מתאים.

מסקנות

החוקרים מסכמים, כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מחקר נוסף יכול להמשיך ולהבהיר את בטיחות הקרינה המייננת למתרפאות בהיריון והשפעותיה הפוטנציאליות על פגמי לידה ברחם, תוך שיפור בריאות הפה הכוללת. קהילת רופאי השיניים חייבת להישאר מעודכנת לגבי הנחיות הבטיחות הנוכחיות של קרינה מייננת על מנת לקבל החלטות מושכלות יותר, ולספק בהצלחה טיפול נאות בבריאות הפה למתרפאות בהיריון.

Flagler CK, Troici CM, Rathore SA. A historical review of the effects of dental radiography on pregnant patients. J Am Dent Assoc 2022; 153(10): 989-995