התפתחות זיהומים סביב שתלי שיניים מהווה אתגר משמעותי בפרקטיקה הדנטלית המודרנית. בעוד שאיבוד שתלים בשלב מוקדם קשור לרוב לכשלון באוסאואינטגרציה, הרי שאיבוד שתלים בשלב מאוחר נובע בדרך כלל מתהליכים זיהומיים – פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס. זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לפני ביצוע ההשתלה חיוני לתכנון טיפול מושכל, למניעה יזומה ולשיפור הפרוגנוזה ארוכת הטווח.
סוכרת לא מאוזנת מהווה גורם סיכון סיסטמי משמעותי לזיהומים סביב שתלים. מטופלים עם רמות HbA1c מעל 8% מפגינים סיכון מוגבר באופן ניכר לפתח אימפלנטיטיס. היפרגליקמיה כרונית פוגעת בתפקוד הנויטרופילים, מעכבת ריפוי רקמות ומשנה את התגובה החיסונית המקומית. מחקרים מראים כי סוכרת לא מאוזנת מכפילה עד משלשת את הסיכון לאיבוד שתלים עקב תהליכים זיהומיים. עם זאת, מטופלי סוכרת מאוזנת (HbA1c מתחת ל-7%) מפגינים שיעורי הצלחה דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית.
עישון מוכר זה מכבר כגורם סיכון מרכזי לכשלון שתלים. ניקוטין גורם לוזוקונסטריקציה של כלי דם היקפיים, מפחית את זרימת הדם לרקמות החניכיים והעצם, ומעכב את פעילות הפיברובלסטים והאוסטאובלסטים. מעבר לכך, עישון משנה את המיקרוביום התת-חניכי לטובת חיידקים פתוגניים יותר ומעכב את היכולת החיסונית המקומית. מעשנים מפגינים סיכון גבוה פי 2-3 לפתח פרי-אימפלנטיטיס ואימפלנטיטיס בהשוואה למטופלים שאינם מעשנים.
מטופלים הסובלים ממחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שגרונית או מחלת קרוהן נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לזיהומים. השילוב של דיסרגולציה חיסונית והטיפול במדכאי חיסון כמו קורטיקוסטרואידים, מתוטרקסט או תרופות ביולוגיות פוגע ביכולת הגוף להתמודד עם חיידקים פתוגניים סביב השתל. באופן דומה, מטופלים המטופלים בביספוספונטים תוך ורידיים נמצאים בסיכון לפתח אוסטאונקרוזיס של הלסתות (BRONJ/MRONJ), מצב שעלול להסתבך בזיהומים משניים קשים. ביספוספונטים פומיים נושאים סיכון נמוך יותר, אך עדיין דורשים התייחסות זהירה.
לצד גורמי הסיכון הסיסטמיים, היסטוריה של מחלת חניכיים מהווה אחד הפרדיקטורים החזקים ביותר לפתח זיהומים סביב שתלים. מטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס כרונית, במיוחד פריודונטיטיס אגרסיבית, נושאים פרופיל מיקרוביאלי פתוגני יותר ונטייה לתגובה דלקתית מוגזמת. המיקרואורגניזמים האחראים לפריודונטיטיס, כמו Porphyromonas gingivalis ו-Aggregatibacter actinomycetemcomitans, מסוגלים לקולוניזציה מהירה של משטחי השתלים ולהוביל לאימפלנטיטיס. מטופלים שאינם מקפידים על היגיינת פה מדוקדקת או אינם מגיעים לביקורות תחזוקה קבועות נמצאים בסיכון גבוה משמעותית. הצטברות רובד וטרטר סביב השתלים יוצרת סביבה נוחה לחיידקים אנאירוביים פתוגניים, המובילים לדלקת מתקדמת.
מחקרים מצביעים כי היעדר או מיעוט של רקמת חניך קרטיניזציה מסביב לשתלים מקשה על שמירה על היגיינה אופטימלית ומגביר את הסיכון לדלקת. רקמה זו משמשת כמחסום פיזי וביולוגי מפני פולשים חיידקיים. כמו כן, ברוקסיזם והרגלי פרה-פונקציה יוצרים עומס ביומכני מוגזם על השתלים, העלול להוביל לשברים מיקרוסקופיים במבנה העצם הפריאימפלנטרית ולפגיעה באיטום הביולוגי. פגיעה זו מקלה על חדירת חיידקים ופיתוח זיהום.
גורמים התנהגותיים ופסיכו-סוציאליים ממלאים תפקיד חשוב לא פחות. מטופלים עם היסטוריה של אי-היענות להוראות, אי-הגעה לטיפולים או הזנחת בריאות הפה נמצאים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים זיהומיים. זיהוי מטופלים אלה כבר בשלב התכנון חיוני להערכת הפרוגנוזה וקבלת החלטות טיפוליות מושכלות.
זיהוי גורמי הסיכון המרובים מחייב הערכה מקיפה טרום-שתלית הכוללת אנמנזה מפורטת, בדיקה קלינית יסודית, הערכה רדיוגרפית והערכת מצב היגייני והתנהגותי. במטופלים בסיכון מוגבר יש לשקול פרוטוקולי מניעה מוגברים, כולל טיפול אנטיביוטי פרופילקטי מורחב, שימוש בחומרי חיטוי כמו כלורהקסידין לטווח ארוך, הדרכת היגיינה מוגברת ותכנון ביקורות תחזוקה תכופות יותר. במקרים מסוימים, במיוחד במטופלים עם גורמי סיכון מרובים בלתי מבוקרים, יש לשקול אלטרנטיבות שיקומיות שאינן מבוססות שתלים. הקפדה על גישה מותאמת אישית, המתחשבת בפרופיל הסיכון הייחודי של כל מטופל, מהווה המפתח להצלחה ארוכת טווח בטיפול שתלי.
ספרות
1. Aljateeli M, Koticha T, Bashutski J, et al. Surgical rehabilitative treatment of peri-implantitis defects: a systematic review. J Clin Periodontol. 2022;49 Suppl 24:270-283.
2. Derks J, Tomasi C. Peri-implant health and disease: a systematic review of current epidemiology. J Clin Periodontol. 2015;42 Suppl 16:S158-171.
3. Monje A, Catena A, Borgnakke WS. Association between diabetes mellitus/hyperglycaemia and peri-implant diseases: systematic review and meta-analysis. J Clin Periodontol. 2017;44(6):636-648.
4. Heitz-Mayfield LJA, Salvi GE. Peri-implant mucositis. J Clin Periodontol. 2018;45 Suppl 20:S237-S245.
5. Renvert S, Quirynen M. Risk indicators for peri-implantitis: a narrative review. Clin Oral Implants Res. 2015;26 Suppl 11:15-44.
6. Chrcanovic BR, Albrektsson T, Wennerberg A. Smoking and dental implants: a systematic review and meta-analysis. J Dent. 2015;43(5):487-498.
7. Sgolastra F, Petrucci A, Severino M, et al. Smoking and the risk of peri-implantitis: a systematic review and meta-analysis. J Periodontol. 2015;86(3):397-406.
7. Strietzel FP, Reichart PA, Kale A, et al. Smoking interferes with the prognosis of dental implant treatment: a systematic review and meta-analysis. J Clin Periodontol. 2007;34(6):523-544.