שינויים בקהילת החיידקים לאחר טיפול חניכיים עם ובלי אנטיביוטיקה מערכתית

הגורם המיקרוביאלי העיקרי באטיולוגיה של מחלות החניכיים הינו השינוי בתוכן המיקרוביוטה התת-חניכית והגורם האימונולוגי הראשוני הינו התגובה ההרסנית של המאכסן. מחברי המאמר מציינים כי כתוצאה מכך, מתבצע שינוי בפרופורציות של המינים המיקרוביאלים לכיוון פרופיל הקשור למחלות חניכיים. טיפול חניכיים נועד לשבש ביופילם דיסביוטי זה של תת החניכיים על מנת להעביר את תגובת המאכסן לכיוון בריאות החניכיים ובכך למנוע אובדן נוסף של מנגנון התאחיזה של החניכיים. שיבוש זה יכול להיעשות על ידי סקיילינג והקצעת שורשים הנחשבים כ"תקן הזהב" של הטיפול האנטי מיקרוביאלי במחלות החניכיים. בטיפול חניכיים שגרתי היה שימוש רב בשיטות לזיהוי חיידקים כגון תגובת שרשרת פולימראז (PCR). שיטות אלה מגלות, א-פריורי, נוכחות של חיידקי A. actinomycetemcomitans ומיקרואורגניזמים פריודונטליים פתוגניים אחרים, כגון: Porphyromonas gingivalis, forsythia Tannerella ו-Treponema denticola על מנת להחליט בעד או נגד השימוש בחומרי אנטיביוטיקה נלווים.

בהמשך פותחו עוד טכניקות זיהוי מיקרוביאליות על מנת לאפשר אנליזות של קהילות חיידקים מבוססי אקולוגיה, כגון הכלאה של לוח DNA-DNA או רצף פתוח של 16S rDNA. המחברים מציינים, כי למרות שהתוצאות המיקרוביאליות נבדקות בדרך כלל תוך כדי פיתוח של דרכי הטיפול בחניכיים, לא נמצאת סקירה שיטתית עדכנית המספקת סינתזה של התוצאות מתוך מחקרים קודמים שצפו בהפחתת חיידקים פתוגניים בחניכיים ומחקרים פתוחים שיכולים לספק מבט על קהילות החיידקים.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך בהקשר זה, על מנת להעריך האם בעת טיפולי חניכיים עם או בלי שימוש באנטיביוטיקה מתרחשים שינויים בקהילת החיידקים וכיצד ניתן לתאר שינויים אלה במונחים של הגדלה או ירידה בכמות החיידקים לאחר הטיפול. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי המידע PubMed, Scopus, רשת הידע של ספריית בריאות הפה של Cochrane לשם איתור מחקרים שפורסמו עד חודש דצמבר 2018, שדיווחו על נוכחות של לפחות שני חיידקים לפני ואחרי טיפולי החניכיים. כן נעשו סריקות בספרות האפורה וחיפוש ידני. נעשה מיצוי של המידע אודות דיווחים על חיידקים במחקרים אלו, ונערך ניתוח מיקרוביאלי קהילתי תיאורי על מנת לצפות במגמות ובגורמים המשפיעים על הדינמיקה המיקרוביאלית. נבדקו היבטים מתודולוגיים, כולל שיטות הזיהוי של החיידקים, הטרוגניות של נהלים והסיכון להטיה (RoB) של המחקרים. 30 המחקרים שנכללו בסקירה דיווחו על 130 סוגים שונים של חיידקים. סך הכול דווחו ארבע שיטות זיהוי שונות: גידול החיידקים במעבדה, ריאקציה של שרשרת פולימראז, היברידיזצית לוח DNA-DNA ורצף של 16S rDNA. לא ניתן היה לגלות שינוי כללי בהרכב ברמה הקהילתית של החיידקים בין הקבוצות שטופלו באנטיביוטיקה לבין קבוצות הפלצבו. בשני מחקרים או יותר דווח על נוכחות של 55 חיידקים. מתוכם פחת מספרם של 24 סוגי חיידקים ואילו כמותם של 13 סוגים עלתה בתדירות גבוהה יותר לאחר השימוש באנטיביוטיקה. בין ההליכים שננקטו במחקרים השונים נמצאה הטרוגניות רבה ושונות בסיכון להטייה. מסקנות מחברי המאמר הן, כי בעקבות טיפולי החניכיים התרחשו שינויים בקרב זני החיידקים ללא קשר לשימוש באנטיביוטיקה. נראה כי טיפול אנטיביוטי גורם לשינויים נוספים בחיידקים בודדים. לדעתם, ההטרוגניות שהתגלתה בשיטות ובדיווח במחקרים שנכללו בסקירה מונעת אפשרות המלצות קליניות על שימוש באנטיביוטיקה נלווית לטיפולי חניכיים.

Dilber E, Hagenfeld D, Ehmke B, et al. A systematic review on bacterial community changes after periodontal therapy with and without systemic antibiotics: An analysis with a wider lens. J Periodont Res 2020; 55: 785-800