מחברי המאמר מציינים, כי ידוע שמחלות החניכיים משפיעות לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה (OHRQoL) וכי מחקרים קליניים הדגימו כי טיפול חניכיים שגרתי עשוי לשפר זאת. לדבריהם, תחושת קוהרנטיות, מסוגלות עצמית, הערכה עצמית ואתר השליטה (מושג פסיכולוגי שמתייחס לאופן שבו בני אדם מאמינים שיש להם שליטה על המצבים והחוויות שמשפיעים על חייהם) מהווים עתודות פסיכולוגיות חשובות הרלוונטיות לטיפול בבני אדם הסובלים ממחלות החניכיים. תחושת קוהרנטיות הינה אוריינטציה גלובלית, המבטאת את המידה בה לאדם ישנה תחושה של רווחה כללית ומתמשכת, אם כי דינמית, של ביטחון שגירויים הנובעים מסביבות פנימיות וחיצוניות במהלך החיים הם מובנים, צפויים וניתנים להסבר. המשאבים עומדים לרשות האדם כדי לעמוד בדרישות המוצגות על ידי גירויים, ודרישות אלו מהוות אתגרים הראויים להשקעה ומעורבות. מצב זה קשור להתנהגויות האישיות שהינן חשובות בעת הטיפול במחלות החניכיים, ותחושת הקוהרנטיות משפיעה על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה. עם זאת, לא קיימים מחקרי אורך שחקרו את תחושת הקוהרנטיות ואת התוצאות הקליניות של טיפולי החניכיים במבוגרים.
אתר השליטה עשוי להשפיע גם על התנהגויות בריאות הפה ועל ידי כך על תוצאות טיפולי החניכיים, אך לדעת החוקרים הנתונים הקיימים אינם מאפשרים להגיע למסקנות נחרצות. שיפור מצב החניכיים עשוי אף לשפר את ההערכה העצמית, אך אין נתונים בנדון. עם זאת, בעוד שטיפול החניכיים עלול להשפיע על ההערכה העצמית, הרי שתחושת הקוהרנטיות, היכולת העצמית ואתר השליטה קשורים להתנהגויות בריאות הפה שעלולים להשפיע על תוצאות הטיפול. הבהרת תפקידם של גורמים אישיים רלוונטיים בחיזוי תוצאות קליניות ואיכות החיים הקשורה לבריאות הפה עשויה לסייע בפיתוח גישות הוליסטיות יותר וממוקדות יותר במתרפאים לניהול מחלות החניכיים. בשונה מהגישות המסורתיות, המבוססות על המודל הביו-רפואי של בריאות, עשויה דרך זו לסייע בבחירת המקרים ובזיהוי נקודות התערבויות התומכות בטיפול. ניתוח משוואות מבניות (SEM) מאפשר בדיקה בו זמנית של קשרים ישירים ועקיפים בין גורמים אפשריים, על מנת להבהיר את תפקידיהם של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים במודל בריאות ביולוגי, פסיכולוגי וסוציאלי מקיף.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לקבוע את איכות החיים הקשורה לבריאות הפה והשינויים הקליניים המתרחשים לאחר טיפול בחניכיים והגורמים הדמוגרפיים, החברתיים-כלכליים והפסיכולוגיים המנבאים שינויים אלה.
משתתפי המחקר הנוכחי היו קבוצה של 140 מתרפאים עם מחלת חניכיים כרונית, שקיבלו טיפול לא ניתוחי. לפני הטיפול הם מילאו באופן עצמאי שאלונים בנושא חוש הקוהרנטיות, אתר השליטה, ההערכה העצמית ויעילות עצמית ספציפית למשימה, ולאחר הטיפול מילאו שאלון פרופיל השפעת בריאות הפה בעת טיפול, ובעת סיום המחקר נערכה סקירת היגיינת הפה. היחס בין איכות החיים הקשורה לבריאות הפה, הנתונים הקליניים, וכן המאפיינים האישיים והסביבתיים נותחו באמצעות מודלים של משוואה מבנית. איכות החיים הקשורה לבריאות הפה ומצב החניכיים השתפרו לאחר הטיפול. כמו כן, עליה בתחושת הקוהרנטיות, מצב חניכיים טוב יותר, מדדי עששת נמוכים יותר והיות המשתתף לגבר ניבאו איכות חיים טובה יותר הקשורה לבריאות הפה לאחר הטיפול. יעילות עצמית ספציפית למשימה והערכה עצמית ויחד עם זאת מדדי רובד גרועים יותר ניבאו מצב טוב יותר של החניכיים.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי לאחר טיפול החניכיים חל שיפור באיכות החיים הקשורה לבריאות הפה ובמצב החניכיים, אותם ניתן לחזות על ידי גורמים דמוגרפיים ופסיכולוגיים פרטניים. גורמים אלה עשויים לסייע בבחירת המקרה ומצבים אפשריים להתערבות לשם שיפור התוצאות הקליניות והסובייקטיביות של טיפול החניכיים.
Rawlinson A, Vettore MV, Baker SR, et al. Periodontal treatment, psychological factors and oral health-related quality of life. J Clin Periodontol 2021; 48: 226-236