מחברי המאמר מציינים כי פריודונטיטיס ועששת שיניים הן מחלות הפה הנפוצות ביותר המשפיעות על בני האדם ברחבי העולם. לפי הערכות, 2.3 מיליארד בני אדם מושפעים מעששת לא מטופלת בשיניים קבועות, בעוד שמחלת חניכיים חמורה משפיעה על 796 מיליון בני אדם, וכתוצאה מכך הן מהוות את המחלה האנושית הראשונה והשישית השכיחות ביותר בהתאמה. הן גם מייצגות את הגורמים העיקריים לאובדן השיניים, ומהוות נטל משמעותי על בריאות הפה של המין האנושי. שתי המחלות הכרוניות והמורכבות הללו חולקות כמה גורמי סיכון וגורמים סוציאליים משותפים, העשויים לתרום להתרחשות משותפת באותו אדם. למרות זאת, שכיח כי צורות חמורות של עששת דנטלית ומחלת החניכיים מהווים ממצא קליני המשפיע באופן ספציפי על בני אדם שונים, יתכן כתוצאה מהחתימות המיקרוביאליות הספציפיות שלהם בביופילם הקשור לשיניים.

מחקרים אפידמיולוגיים שבדקו את הקשר בין מחלות החניכיים לבין עששת אכן הניבו תוצאות סותרות. במחקרים מדווח כי במהלך הסדנה המשותפת של הפדרציה האירופית לפריודונטיה (EFP) והארגון האירופי לחקר העששת (ORCA) הודגש כי לא נערכו סקירות שיטתיות על מנת לסכם את העדויות הזמינות על הקשר בין מחלת החניכיים לבין עששת. מידע זה הינו רלוונטי הן לרופאים והן לקובעי המדיניות לשיפור אמצעי המניעה שלפחות חלקית ספציפיים למחלה (למשל מתן פלואורידים).

 

מטרה

 

סקירה שיטתית זו נועדה לענות על שאלות ה-PECO (מסגרת לניסוח שאלות משמעותיות על מנת לחקור את הקשר של חשיפות סביבתיות ואחרות עם תוצאות בריאותיות) הבאות: האם לנבדקים בוגרים הסובלים ממחלת החניכיים ישנם נגעי עששת לא מטופלים וניסיון של עששת גבוהים יותר מאשר לנבדקים שאינם סובלים ממחלת החניכיים?.

בסקירה נכללו מחקרים תצפיתיים שעמדו בקריטריוני הכללה ספציפיים על מנת לענות על שאלות ה-PECO. שני מחברים חיפשו באופן עצמאי מחקרים מתאימים, סיננו את הכותרות והתקצירים וביצעו ניתוח של הטקסט המלא, חילצו את הנתונים וביצע את הערכת הסיכון להטיה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות מטה-אנליזות של אפקטים אקראיים. בסך הכל נכללו 18 מחקרים על 21 קבוצות של נבדקים, שכללו 135,018 משתתפים. המטא-אנליזות הראו קשר מובהק בין מחלות החניכיים לבין קיום של לפחות שן אחת עם נגעי עששת לא מטופלים או ניסיון בעששת (שיניים עם עששת וסתימות ≥ 1). יתר על כן, נבדקים עם מחלת חניכיים הראו מספר גבוה יותר של משטחים ושיניים עם נגעי עששת לא מטופלים, כמו גם מספר גבוה יותר של שיניים עם ניסיון עששת בהשוואה לאלו ללא מחלת החניכיים. ניתוחי רגישות המתמקדים בחשיפה למחלת חניכיים חמורה הראו לרוב תוצאות עקביות. ניתוחי תת-קבוצות לפי מיקום העששת בשן הצביעו על כך שמחלת החניכיים הייתה קשורה רק לעששת בשורשים, אך לא עם עששת המשפיעה על הכתר האנטומי של השן.

מסקנות

 

לדעת מחברי המאמר, יש לשקול אמצעי מניעה ספציפיים לעששת עבור בני אדם הסובלים ממחלת החניכיים. אמצעים אלה עשויים לכלול שימוש במשחות שיניים עם תכולת פלואוריד גבוהה, מריחת פלואורידים מקצועית על משטחי השורשים של השיניים, שמירה על היגיינת הפה ושליטה יעילה בביצוע עצמי של דיאטה. בנוסף, על מתרפאים עם מחלות החניכיים לעבור בדיקות יסודיות לגילוי נגעי עששת השורשים במהלך טיפול חניכיים תומך מאחר וטיפול חניכיים וטיפול תומך מגלמים תפקיד חשוב בהפחתת התפתחות נגעי עששת חדשים וחוזרים.

 

P Romandini, C Marruganti, WG Romandini, et al. Are periodontitis and dental caries associated? A systematic review with meta-analyses. J Clin Periodontol 2024; 51(2):145-157