מחברי המאמר מציינים, כי הערך של צילומים דנטליים לקבלת החלטות בתחום בריאות הפה חייב להיות מאוזן עם בטיחות הקרינה, על מנת למזער את חשיפת המתרפאים ואת הסיכון התעסוקתי של ספקי שירותי בריאות הפה. בשנת 2012, האיגוד הדנטלי האמריקאיADA) ) ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציאו פרסום בשם "המלצות לגבי בדיקות של רדיוגרפיה דנטלית: לבחירת המתרפאים והגבלות של החשיפה לקרינה", והמועצה לעניינים מדעיים של ADA פרסמה הצהרה מייעצת על השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוסCBCT) ) ברפואת השיניים. המאמר הנוכחי מספק המלצות מעודכנות המבוססות על ראיות, התואמות את המתודולוגיה של ה-ADA על חלקים מהפרסומים משנת 2012, הקשורים לבטיחות הקרינה במסגרת רפואת השיניים, שיטות הדמיה מתאימות, המלצות להפחתת החשיפה לקרינה למתרפאים ולצוות, ועמידה בדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות. המלצות אלו מבוססות על סקירה מקיפה של מחקר בטיחות בקרינה דנטלית, הנחיות מסוכנויות לאומיות ובינלאומיות ותקנים רגולטוריים.
מטרה
המלצות ישימות נרחבות אלו נועדו לסייע לרופאים לפתח וליישם שיטות בטיחות שיספקו ערך אבחוני מיטבי, תוך מזעור סיכוני הקרינה למתרפאים או לצוות. המאמר מספק גם סקירה כללית של סטנדרטים רגולטוריים שרופאים עשויים להזדקק להם ולהתייעץ בהם בעת ביצוע בדיקות הדמית רנטגן בפרקטיקה הקלינית, כולל התקנה ושימוש בציוד הדמיה, והדרכה של אנשי הצוות. ההמלצות פותחו עבור רופאי השיניים וצוותי התמיכה שלהם, רופאים הפועלים במסגרת בריאות הציבור, אנשי צוות רפואת השיניים (כולל שיננית וסייעות), סטודנטים לרפואת שיניים ורכזי בריאות הפה בקהילה. המחברים ערכו חיפוש שיטתי במסדי הנתונים האלקטרוניים Ovid MEDLINE, Embase ו-Cochrane Database of Systematic Reviews, לשם זיהוי סקירות שיטתיות אקטואליות, הנחיות ארגוניות וסקירות רגולטוריות רלוונטיות שפורסמו בספרות המדעית שעברו בדיקה על ידי עמיתים מאז שנת 2010. הם ערכו גם חיפוש משלים של הספרות האפורה (למשל, דוחות טכניים, תקנים ותקנות) שזוהו בפרסומים אקטואליים ללא אינדקס. הקריטריונים להכללה היו רלוונטיים לטיפול ראשוני בבריאות הפה (כלומר, רפואת שיניים כללית או בילדים). בסך הכל עמדו בקריטריוני ההכללה 95 מאמרים, מסמכים מנחים ותקנות. המקורות אופיינו כחלים על כל המודלים, הגנה על המפעיל והתעסוקה, הפחתת מינון ואופטימיזציה, והבטחת איכות ובקרה.
מסקנות
המחברים מסכמים, כי הבנת הגורמים המשפיעים על בטיחות ההדמיה ויישום עקרונות יסוד של הגנה מפני קרינה בהתאם לדרישות הפדרליות, המדינתיות והמקומיות, חיוניים להגבלת החשיפה לקרינה מייננת של המתרפא, בשילוב עם יישום הליכי הדמיה אופטימליים, על מנת לתמוך בשימוש מושכל בצילומי רנטגן דנטליים ובטומוגרפיה ממוחשבת עם אלומת חרוט. הם מדגישים את העיקרון המנחה של בטיחות הקרינה ALARA, שהינו ראשי התיבות של "נמוך ככל שניתן להשיג", ופירושו הימנעות מחשיפה לקרינה שאין לה תועלת ישירה למתרפא, גם כאשר המינון נמוך. מושג זה מעוגן היטב כעקרון-על להגנה מפני קרינה בהנחיית הדמיה דנטלית ורפואית ובסטנדרטים רגולטוריים. עם הזמינות הגוברת של CBCT והדמיה דיגיטלית, המחברים ממליצים לאנשי צוות רפואת השיניים לשלב את ההמלצות המוצגות כאן, לשקול את היתרונות של טכנולוגיות ההדמיה החדשות יותר מול סיכונים ספציפיים לקרינה (במיוחד לילדים), ולבצע הליכי הדמיה במטרה להשיג איכות תמונה אופטימלית במינוני קרינה הנמוכים, כמקובל מבחינה אבחנתית.
Benavides E, Krecioch JR, Connolly RT, et al. Optimizing radiation safety in dentistry clinical recommendations and regulatory considerations. J Am Dent Assoc 2024; 155(4): 280-293