איכות השינה וסיכון לאפטות חוזרות

אפטות חוזרות של הפהRAS) ) הינו מצב שכיח המאופיין בכיבים קטנים חוזרים עם שוליים מוגבלים ברירית הפה. התסמין העיקרי של המחלה הוא כאב שעשוי להימשך בין 3 ל-4 ימים ובין 10 ל-14 ימים. מצב זה גורם לקשיים באכילה, בליעה ודיבור, וכתוצאה מכך אף משפיע לרעה על איכות החיים של המתרפאים. הוערך כי RAS משפיע על 20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית והוא הנגע השכיח ביותר ברירית הפה בקרב בני נוער. RAS היא מחלה רב-גורמית שיכולה להיות מושפעת מכמה גורמי סיכון, כולל טראומה של רירית הפה, היסטוריה משפחתית של RAS מחסור בוויטמין B12, מצב ללא עישון, הפרעות פסיכיאטריות, חוסר איזון הורמונלי ורגישות למזון. מחברי המאמר טוענים כי הקשר בין גורמים הקשורים לשינה לבין RAS הינו סביר מבחינה ביולוגית, מכיוון שמצד אחד הפרעות שינה נקשרו במחקרים קודמים להפרעות פסיכולוגיות כמו מתח בקרב מתבגרים, ומצד שני, מתח פסיכולוגי הינו מעורב בהתרחשות של RAS. שני קשרים אלה מתווכים על ידי גורמים אימונולוגיים כגון הורמון הגדילה (GH) וקורטיזול. מחקרים אפידמיולוגיים על תפקידם של דפוסי שינה בהופעת RAS הם נדירים. מלבד שני מחקרי חתך עדכניים שחשפו קשר בין שעת שינה מאוחרת לבין שינה מוגזמת עם RAS אין מחקר פרוספקטיבי זמין.

מטרה

המחקר הנוכחי בא להעריך את השפעת נדודי שינה, היפר-סומניה, שביעות רצון מהשינה ונוכחות תופעות הקשורות לשינה על אפטות חוזרות של הפה בקרב מתבגרים, באמצעות מחקר עוקבה בעיצוב פרוספקטיבי.

קבוצה של 11,210 תלמידים מספרד, בגילאי 17-13, היו במעקב במשך שנה אחת. לפני תחילת המעקב, כל משתתף השיב על שאלון בסיס על קיום אפטות בפה, איכות וכמות השינה ומשתנים אחרים באורח החיים שעשויים לייצג מערפלים פוטנציאליים של הקשר בין אפטות בפה לבין שינה. הם העריכו ארבעה היבטים שונים של שינה, תוך שימוש בשאלון קצר של סולם מדדים חצי מובנה הכולל 15 פריטים, 13 מהם מקובצים לשלושה ממדים, כולל שביעות רצון סובייקטיבית משינה, נדודי שינה והיפר-סומניה. שתי שאלות נוספות העריכו את קיומן של תופעות הקשורות לשינה כולל נחירות, נחירות עם חנק, תנועות רגליים לא רצוניות וסיוטים וצריכת כדורי שינה או תרופות אחרות.

החוקרים קבעו קיום מקרים של אפטות של הפה על בסיס שאלון קצר שניהלו למשתתפים כל 12 שבועות. הם התבססו בשאלון על הסימפטומים המתוארים בספרות הקלינית. בנוסף, נשאלו המשתתפים שתי שאלות על מנת לא לכלול פצעים טראומטיים שנגרמו על ידי התערבויות הקשורות ברפואת השיניים, או בפירסינג. השאלות היו כדלקמן: האם היו לך בפה "כיבים" קטנים ופצעים לבנים כואבים? האם אתה משייך את התרחשותם לעובדה ששברת שן או נשכת את הלחי? האם אתה משייך אותם להתרחשות של מגע עם מכשיר דנטלי שיש לך או לפירסינג שלך? מקרים בהם הופיעו שתי אפיזודות או יותר של מחלה בהזדמנויות נפרדות במהלך המעקב, נחשבו כאפטות חמורות של הפה. המחברים זיהו 2,655 מקרים חדשים של ילדים הסובלים מאפטות בפה עם סך של 287,262 שבועות של מעקבים של המשתתפים. נבדקים עם מדד נדודי שינה גבוה הראו יחס שכיחות (IRR) של אפטות בפה של 1.29, בעוד שנבדקים עם מדד היפר-סומניה גבוה הציגו IRR של 1.42. ציון גבוה של תופעות הקשורות לשינה היה קשור גם לעלייה ב-IRR (1.53). מתבגרים עם רמה גבוהה של שביעות רצון מהשינה היו בסיכון נמוך יותר לקיום של אפטות בפה.

מסקנות

המחברים טוענים כי ממצאים אלו מצביעים על כך שהפרעות שינה קשורות באופן מתון להופעת אפטות בפה בקרב מתבגרים.

Tohidinik HR, Rodríguez A, Regueira-Méndez C, Takkouche B. Sleep quality and risk of recurrent aphthous ulcers: A Spanish cohort study. Oral Diseases 2022; 28: 1882-1890