מחברי המאמר מציינים, כי פרוצדורות אנדודונטיות רגנרטיביות (REPs) כוללות שילובשל פיגומים, תאי גזע וגורמי סיגנל המושתלים לתוך חלל מוך השן של המתרפא על מנת להחליף רקמת מוך שן פגומה באמצעות הנדסת רקמות. תהליך זה מקדם את התחדשות כלי הדם והעצבים במערכת תעלת השורש ומשחזר את התפקוד המקורי של הקומפלקס מוך השן והדנטין. ההערכה לאחר הניתוח של תוצאות התחדשות המוך ניתנת לחלוקה לשלוש מטרות: המטרה הראשונה היא היעדר תסמינים קליניים וריפוי רקמת העצם; השנייה היא עלייה באורך תעלת השורש ובעובי דופן התעלה (רצוי אך לא הכרחי) והשלישית היא תוצאה חיובית של בדיקת חיות המוך. שלושת המרכיבים המרכזיים של REPs הם תאי גזע, פיגומים ומולקולות סיגנל. חומר הפיגום האידיאלי צריך להיות בעל המאפיינים הבאים: היכולת לספק תמיכה ביולוגית ומכאנית לתאי גזע, כלומר, סביבה תורמת להידבקות התאים, הגירה, התפשטות ובידול; היכולת להקל על הובלת חומרים מזינים, חמצן ומטבוליטים; וקצב פירוק התואם להתחדשות הרקמה. יתר על כן, פיגומים מעוררים תגובה דלקתית נמוכה מאשר חומרים אחרים והם קלים להכנה. פיגומים נפוצים בפרקטיקה הקלינית כוללים קרישי דם (BC), פלזמה עשירה בטסיות (PRP), פיברין עשיר בטסיות (PRF) וחומצה היאלורונית. לחומרי פיגום שונים יש יתרונות וחסרונות משלהם. סוג החומר הפופולרי והמסורתי ביותר המשמש בפרוצדורות אנדודונטיות רגנרטיביות הינם קרישי דם ומדווח כקשור לאחוזי הצלחה גבוהים, לפשטות, כדאיות כלכלית וחוסר תגובות אלרגיות. עם זאת, BC עשוי שלא לגרום להתחדשות אמיתית של הקומפלקס מוך שן-דנטין. המבנה המכני של BC שביר יחסית, וייתכן שלא יצליח למלא את תעלת השורש במהלך הטיפול, מצב שבסופו של דבר מוביל להתמוטטות האיטום של כותרת השן. PRP הינו תרכיז של טסיות דם אוטולוגיות (APC) העשיר בגורמי גדילה המתקבלים בצנטריפוגה של דם מלא עצמי. טסיות הדם משחררות גורמי גדילה חשובים, כולל גורם גדילה של אנדותל כלי הדם (VEGF), גורם גדילה שמקורו בטסיות הדם(PDGF) , גורם גדילה של פיברובלסטים (FGF) וגורם גדילה אפידרמלי(EGF).
מטרה
המטה-אנליזה הנוכחית נועדה לברר באם פיגומים אחרים, בשימוש לבד או בשילוב עם BC יעילים יותר מאשר BC בפרוצדורות אנדודונטיות רגנרטיביות ולספק רפרנס עבור בחירת פיגום קליני.
החוקרים חיפשו באופן שיטתי במסדי נתונים של PubMed, CENTRAL, Embase ו- Google Scholar אחר ניסויים מבוקרים אקראיים, שבדקו את השימוש בקרישי דם ובפיגומים אחרים אשר נכללו בהליכים אנדודונטיים רגנרטיביים. לקביעת איכות הראיות שימשה שיטת GRADE. נבדקו 168 מחקרים הקשורים לנמק של המוך שיניים קבועות צעירות באמצעות חיפוש אלקטרוני וידני. בסך הכל 28 מחקרים אקראיים היו קשורים להליכים אנדודונטיים רגנרטיביים, ובסופו של דבר 12 מאמרים עמדו בקריטריונים להכללה במטה-אנליזה. רק שני מחקרים הוערכו כבעלי סיכון נמוך להטיה. עדויות באיכות גבוהה הצביעו על כך שלא היה הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור ההצלחה בין שתי הקבוצות. בנוסף, נמצאה הוכחה באיכות נמוכה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטית בעלייה באורך השורש או בעובי דופן תעלת השורש בין שתי הקבוצות. עדויות באיכות בינונית הצביעו על כך שלא היה הבדל מובהק סטטיסטית בבדיקת חיוניות המוך בין שתי הקבוצות.
מסקנות
מחברי המאמר מסיקים כי הפיגומים הנפוצים ביותר עבור הליכים אנדודונטיים רגנרטיביים קליניים כוללים BC, PRP ו-PRF. לכל הפיגומים השונים היו אחוזי הצלחה קליניים גבוהים למדי, וההבדל ביניהם לא היה משמעותי, ומכאן שרופאים קליניים יכולים לבחור פיגום סביר בהתחשב בתנאי הציוד והמתרפאים לעריכת פרוצדורות אנדודונטיות רגנרטיביות הכוללות שיניים קבועות צעירות עם נמק במוך השן.
Yang F, Sheng K, Yu L, Wang J. Does the use of different scaffolds have an impact on the therapeutic efficacy of regenerative endodontic procedures? A systematic evaluation and meta‑analysis. BMC Oral Health 2024;doi.org/10.1186/s12903-024-04064-5