הסרה סלקטיבית של דנטין רך לעומת פולפוטומי מלא לטיפול בנגעי עששת פרוקסימליים עמוקים

לדברי מחברי המאמר, ההגדרה הרדיוגרפית של נגעי עששת עמוקים כוללת ערוב של השליש הפנימי של מוך השן או רבע מהדנטין או עם סיכון קליני לחשיפה של מוך השן. שיניים עם נגעים של עששת עמוקה עם דלקת מוך הפיכה מקבלים לעיתים קרובות מודלים שונים של טיפול, כגון טיפול בלתי ישיר של מוך השן, כיסוי ישיר של מוך השן, פולפוטומי וטיפול שורש. לדבריהם, טיפול מומלץ מאוד הינו הסרה סלקטיבית של הדנטין הרך (SRSD), המהווה דרך טיפול בנגעי עששת עמוקים בשיניים נשירות וקבועות. בטכניקת ה-SRSD מוסר הדנטין העששתי ההיקפי עד לדנטין קשה, בעוד שדנטין רך נותר רק על ההיבט של מוך השן של החלל. השיקום הקבוע מבודד לחלוטין את החיידקים מסביבת הפה, כך שללא יכולת לתזונה, החיידקים הופכים בלתי פעילים ואינם מאיימים עוד על בריאות מוך השן. ניתן לייחס את ההעדפה של רופאי השיניים הכלליים לבצע טיפול פולשני בשיניים עם נגעי עששת עמוקה לחוסר המודעות לגבי הקונספט של SRSD וחוסר זמינות של בדיקות אבחון לא פולשני להערכת המצב הדלקתי של מוך השן. פולפוטומי הינו הליך זעיר פולשני אך שמרני, המאפשר הערכה ישירה של המצב הדלקתי של מוך השן ושומר על המרכיב השורשי של רקמת המוך המאפשר טיפול מוצלח בנגעי עששת עמוקים עם תסמינים של דלקת הפיכה או בלתי הפיכה של מוך השן. השערת המחקר הייתה, שהגישה הפולשנית של פולפוטומי מלאFP) ) תהיה נחותה מ-SRSD לטיפול בנגעי עששת עמוקים בשיניים עם דלקת הפיכה של מוך השן.

 

מטרה

 

המחקר הנוכחי בא להשוות שיטה אולטרה-שמרניתSRSD) ) ואסטרטגיה זעיר פולשנית (EP) לטיפול בשיניים טוחנות בלסת התחתונה עם סימפטומים של דלקת מוך שן הפיכה שיש להם נגעי עששת פרוקסימליים מתקדמים. המטרה העיקרית של המחקר נועדה לקבוע אם ל-FP יש תוצאות קליניות לא נחותות בהשוואה ל-SRSD, לניהול נגעי עששת פרוקסימליים עמוקים בשיניים עם דלקת הפיכה של מוך השן. במחקר השתתפו מתרפאים בריאים בגילאים 35-16, בהם שימשו למחקר 60 שיניים טוחנות בלסת התחתונה שאובחנו כסובלים מנגעי עששת פרוקסימלית עם דלקת מוך הפיכה. על מנת לקבוע את עומק נגעי העששת השתמשו החוקרים בבדיקה חזותית, במישוש ובצילומי רנטגן מסוג נשך ובנוסף השתמשו בהמלצות האיגוד האנדודונטי האמריקאי לשם אבחון מצב מוך השן. השיניים הוקצו באופן אקראי לשתי קבוצות מחקר. 1. קבוצת SRSD (n=30) בה הדנטין הרך נשמר על ההיבט שלמוך השן. מעל הדנטין העששתי הרך שנותר הונחה שכבת צמנט סידן הידרוקסיד קשיח ושרף על בסיס יונומר זכוכית. 2. קבוצת FP (n=30) בהן נעשתה הסרה מלאה של העששת ולאחר מכן הונח אגרגט מינרל טריאוקסיד. השיניים בשתי הקבוצות עברו שיחזור באמצעות שרף מרוכב. בהתאם לקריטריונים המבוססים להערכת התוצאות של SRSD ופולפוטומי, רק שיניים אסימפטומטיות ללא עדויות רדיולוגיות לתהליכים פרי-אפיקליים נחשבו למוצלחים במעקב של 12 חודשים. לפי הניתוח, שיעורי ההצלחה של SRSD והטיפול ב-FP עמדו על 95.45 אחוזים ו-95.65 אחוזים בהתאמה. ההבדל בפועל בין שני הטיפולים היה 1 אחוז.

 

מסקנות

 

לדעת מחברי המאמר, הנתונים מצביעים על כך ששני הטיפולים (SRSD ו-FP) הינם בעלי שיעור הצלחה טוב (>95 אחוזים) בשימוש לטיפול בשיניים טוחנות קבועות של הלסת התחתונה עם נגע עששת פרוקסימלית עמוק ודלקת מוך השן הפיכה. מכיוון ש-SRSD הינו הליך בלתי פולשני, לדעתם יש להעדיף אותו על פני FP במקרים הללו.

 

Rechithra R, Wania W, Sharma S, et al. Selective removal to soft dentine versus full pulpotomy for management of proximal deep carious lesions: A randomized controlled non-inferiority trial. Caries Res 2023; 57: 536-545