רופאי השיניים לילדים משתמשים בגישות רבות לניהול מצבים של חרדה דנטלית, כגון ניהול טכניקות התנהגות מסורתיות כמו גישת tell-show-do, שליטה קולית, חיזוק חיובי, והסחת דעת. טכניקות הסחת הדעת הן גישות לא פולשניות שמסבות את תשומת הלב של הילדים מגירויים כואבים ומאפשרים מתן טיפול מוצלח ואיכותי באופן שהינו קל, בטוח ופשוט ליישום.
בהסחות דעת של ראיה ושמיעה נעשה שימוש במשחקי מחשב, טלוויזיה ומשקפי וידיאו בתלת מימד. הסחת דעת אודיו-ויזואלית נראית כשיטה יעילה להפחתת פחד וחרדה דנטליים בקרב ילדים, לעומת טכניקות ניהול התנהגות בסיסיות ללא שימוש בהסחת דעת אודיו-ויזואלית. עם זאת, הוכח כי השימוש בהסחת דעת אודיו-ויזואלית אינו משפר את ההתנהגות או את רמת הכאב במהלך טיפולי השיניים. עוד הוצג בעבר, כי הסחת דעת פעילה באמצעות אייפד הראתה ביצועים טובים יותר מאשר שימוש במשקפיים אודיו-ויזואליות. לכן לדברי מחברי המאמר, יש צורך בשיפור גישה פסיכולוגית חדשה על מנת לנהל מצבי חרדה דנטלית בקרב ילדים.
רובוטים תופסים את העניין, הסקרנות ותשומת הלב של ילדים. רובוטים רפואיים נמצאים בשימוש רק מזה כמה עשרות שנים, והוחל להשתמש ברובוטים דמויי אדם לשם יישום הסחת דעת טכנית-פסיכולוגית לילדים על מנת להפחית מצבי כאב כתוצאה מלחץ וחרדה בעת ביצוע הליכים רפואיים. המחברים טוענים, כי על פי העקרונות של תאוריית יכולת הריכוז, גירויים מסיחי דעת צריכים להיות חזקים יותר מגירויי הכאב על מנת למשוך את תשומת לבם של הילדים. מנקודת המבט של תכנון האינטראקציה בין האדם לרובוט, היישום הקליני של טכנולוגיות רובוטיות לשירותים דנטליים עשוי להוות אפשרות טובה ברפואת השיניים המודרנית.
iRobiQהינו רובוט דמוי אדם, קטן ואוטונומי המיוצר על ידי יוג'ין רובוט. יש לו מסך מגע LCD על גופו, ונוריות LED בצבעים רבים על הפנים והידיים, המאפשרות לקדם תקשורת של רגשות על ידי אור צבעוני. באמצעות תכנות, הרובוט מציג הבעות פנים שונות כגון שמחה, עצב, הפתעה או כעס. במחקר הנוכחי נבחר iRobiQ שהופעל על ידי טכנאי מוסתר מהילדים, לשם ביצוע של תכנים של הבעות פנים אנושיות. רובוט זה שימש שנים רבות בגני ילדים בקוריאה למטרות חינוכיות.
מטרה
במחקר הנוכחי השתמשו ברובוטים דמויי אנוש לשם יישום שיטת הסחת דעת טכנית-פסיכולוגית בקרב ילדים בגילאי 10-4 שנים, על מנת להפחית את החרדה והכאב הקשור ללחץ שלהם ולשפר את התנהגותם במהלך טיפולי שיניים. השערות האפס למחקר זה היו כדלקמן: 1) ליווי רובוטי אינו משפיע על מדדי חרדה בילדים; 2) ליווי רובוטי אינו משפיע על הפרמטרים הפיזילוגיים של ילדים; 3) ליווי רובוטי אינו משפיע על שיתוף הפעולה של הילדים. במחקר השתתפו 200 ילדים (98 בנים, 102 בנות; גיל ממוצע 6.5±1.66 שנים),
שנרשמו בפעם הראשונה לקבלת טיפול בעששת באמצעות סתימה או פולפוטומי על ידי רופא השיניים. הילדים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, קבוצת הרובוט (טיפול מלווה ברובוט) וקבוצת הבקרה (ללא ליווי של רובוט), בכל קבוצה n=100. מחצית מהילדים בתוך כל קבוצה טופלו בעזרת אלחוש מקומי (על ידי אינפילטרציה) ומחצית מהילדים טופלו ללא אלחוש מקומי. שיעור ההצלחה של טכניקת הסחת הדעת הרובוטית החדשה הוערכה על ידי שימוש במדד החרדה הדנטלית, במדד תמונת הפנים, קצב הדופק הפיזיולוגי ומדד ההתנהגות.
שיעורי הדופק שנמדדו במהלך הטיפול ולאחריו היו גבוהים יותר מבחינה סטטיסטית בקבוצת הבקרה בהשוואה לקבוצה בה השתמשו ברובוט. לאחר טיפולי השיניים, ציוני מדד תמונת הפנים היו גבוהים באופן משמעותי בקבוצת הבקרה בהשוואה לקבוצה בה השתמשו ברובוט. 88.3 אחוזים מהילדים בקבוצת הניסוי עם הרובוטים הצהירו כי הם רוצים שהרובוט יהיה נוכח איתם בפגישת הטיפול הבאה.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי טכנולוגיה רובוטית עשויה לעזור בהצלחה בהתמודדות עם חרדות דנטליות ומתח, ומסייעת לילדים להתנהג טוב יותר במרפאת השיניים.
Kasimoglu Y, Kocasydin S, Karsli E. Robotic approach to the reduction of dental anxiety in children. Acta Odontol Scand 2020; 78(6): 474-480