אלחוש מקומי דנטלי הינו השיטה הנפוצה ביותר להעלמת כאב במהלך טיפול שיניים. למרות זאת, השימוש במחטים ידוע כגורם לפחד וחרדה. מכיוון שהאלחוש המקומי מהווה השלב הראשון בכל טיפול פולשני, חייבים רופאי השיניים לילדים לבצע הליכי אלחוש מבלי לגרום להשלכות שליליות בעת ניהול ההתנהגות של הילדים. מספר לא מבוטל של מתרפאים עדיין תופס את מתן האלחוש המקומי כתהליך דנטלי כואב ומקור לחרדה. עבור מתרפאים ילדים, הפחד מטיפולי שיניים בדרך כלל קשור לטראומה פסיכולוגית וגופנית עקב השימוש במחטים ומזרקים לשם אלחוש מקומי. מתן זריקה כואבת במהלך האלחוש המקומי עשוי להיחשב הסיבה העיקרית לחרדה ותגובה הגנתית. כדי למזער או אף להימנע מכאבים הקשורים לאלחוש מקומי, פותחו מכשירים שונים, עם גישות טכניות וביולוגיות שונות. מתן אלחוש מקומי מבוקר באמצעות מחשב (CCLAD) הוצג לראשונה בשנת 1997 ומאז מהווה נושא למספר מחקרים קליניים. התיאוריה מאחורי השימוש במערכות ממוחשבות אלה קובעת כי אם תמיסת האלחוש מועברת בשיעורי זרימה ומהירות ספציפיים, התהליך יהווה גורם מתואם להתקבל על ידי הרקמות, וכתוצאה מכך תתקיים תפיסת מופחתת של הכאב ומכאן תפיסה מופחתת ברמות החרדה של המטופל. אלחוש הרטט (VBA) הינו אלטרנטיבה נוספת המבקשת למזער את אי הנוחות במהלך האלחוש המקומי. על פי תיאוריית שער הכאב, גירוי סיבי עצב בקוטר גדול יותר באמצעות רטט מגרה קולטנים מכניים להפעלת נוירונים מעכבים, החוסמים נוירונים קטנים יותר וכתוצאה מכך מונע זיהוי כאב. אלחוש הרטט מקדם תנודות מיקרו במקום ההזרקה, כך שפעימות תנודתיות אלו חוסמות את שערי הכאב. המכשיר המשמש למטרה זו הוא  DentalVibe (Accumedix, גרייסקייל, אילינוי, ארצות הברית).

ישנם ניסויים קליניים שונים שחקרו את טכניקות האלחוש הממוחשב או הרטט עבור אלחוש מקומי בילדים. מחקרים מסוימים העריכו את רמת הכאב והחרדה הקשורה לאלחוש במהלך טיפולי שיניים, אחרים ערכו השוואה בין אלחוש קונבנציונאלי לבין אלחוש מבוקר באמצעות מחשב וישנם כאלו שהשוו בין אלחוש רגיל לאלחוש הרטט ויש עבודות שניתחו רק את תוצאות הכאב. עם זאת, מחברי המאמר מציינים כי מחקרים אלו חקרו טווחי גיל גדולים, כולל מהגיל הרך עד להתבגרות. לדבריהם, גיל הנבדקים הינו גורם שחייבים לקחת בחשבון כי על פי מחקרים מהעבר, החרדה הקשורה לטיפולי שיניים הינה שונה בין טווחי הגילאים, מכיוון שילדים צעירים יותר סובלים מחרדה דנטלית גבוהה יותר. למיטב ידיעתם של החוקרים, זהו המחקר הראשון שמשווה בין אלחוש מקומי מבוקר באמצעות מחשב ואלחוש הרטט השוקל דיווח של המתרפאים ותוצאות ופרמטרים פיזיולוגיים הקשורים לכאב, לבין התנהגות בעייתית וחרדה הנגרמים על ידי טכניקות אלחוש שונות בקרב ילדים.

מטרה

מחקר זה בא להעריך השפעת טכניקות אלחוש שונות על רמות הכאב, התנהגות בעייתית וחרדה בעת טיפול שיניים בילדים מגיל 5 עד 8 שנים.

החוקרים ביצעו ניסוי קליני מבוקר אקראי ומקביל. המדגם כלל 105 ילדים בגילאי 8-5 שנים, שחולקו לשלוש קבוצות (n=35) על פי טכניקת האלחוש: אלחוש קונבנציונאלי (CA), אלחוש רטט (VBA) ומתן אלחוש מקומי נשלט על ידי מחשב (CCLAD). התוצאות שנבחנו היו תפיסה עצמית של כאב, התנהגות בעייתית (פעילות של הפנים, הרגליים ובכי) חרדה (בהתאם לסולם החרדה הדנטלית) ופרמטרים פיזיולוגיים (לחץ דם – סיסטולי ודיאסטולי, דופק, סטורציה של החמצן וקצב הנשימה). הנתונים נותחו באופן סטטיסטי באמצעות מבחן Kruskall-Wallis ו-ANOVA למדידות חוזרות ונשנות, עם מבחן פוסט הוק של Tukey. בתחילת המחקר הראו כל המתרפאים אותה הרמה של חרדה דנטלית. לא היה הבדל בתפיסה העצמית של הכאב, ללא קשר לכלי ההערכה בו השתמשו, וכן לא זוהו הבדלים בהתנהגות בעייתית, ברמת החרדה, בלחץ הדם, בקצב הלב, בסטורציה של החמצן ובקצב הנשימה בין טכניקות האלחוש השונות.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי טכניקות שונות של אלחוש מקומי בקרב ילדים בגילאי 8-5 אינן משפיעות על רמות הכאב, ההתנהגות, החרדה והפרמטרים הפיזיולוגיים.

de Camargo Smolarek P, Siqueira da Silva L, Dias Martins PR, et al. Evaluation of pain, disruptive behaviour and anxiety in children aging 5-8 years old undergoing different modalities of local anaesthetic injection for dental treatment: A randomised clinical trial. Acta Odontol Scand 2020; 78(6): 445-453